עוד בלוג תל אביבי

כתבה מעניינת בוואינט מראה שוב את חדלונו המתמשך של ראש עיריית תל-אביב, הביצועיסט-אלעק, רון חולדאי. רון חולדאי פונה לנתניהו בתרגיל יח"צ שבו הוא מבקש ממנו לממן פרויקט של 10 מיליארד ש"ח (לפני חריגות של עוד כמה מיליארדים) בתל-אביב. חולדאי חושב שבעזרת מכתב לעיתון הוא יכסה על כישלונותיו התחבורתיים ב-11 השנים האחרונות. למרות שרון חולדאי כבר שנים כה רבות ראש העירייה, הוא לא הקצה אפילו מטר אחד של נת"צ בתל-אביב ולא ביקש מעולם הקצאה שכזו. חולדאי ממשיך לקשקש על כך שממשלות מתחלפות מישראל, אבל מה שבטוח, לא משנה מי יושב בראשות הממשלה או על כיסא שר התחבורה חולדאי לא ידבר איתו על הקצאה של נת"צים כדי לגרום לכך שאוטובוסים יהיו אמצעי תחבורה יעיל יותר בתל-אביב.

אני מתכבד להביא לידיעתו של חולדאי עובדה מעניינת שלחלקכם מן הסתם כבר ידועה: בתל-אביב יש כבר מערכת הסעת המונים. קוראים לה אוטובוסים, וביחיד אוטובוס. לא סביר שחולדאי ממש יודע על מה אני מדבר אז אני אסביר – מדובר בכלי תחבורה שיכול להסיע 50 אנשים בישיבה (80 באוטובוס ארוך) ומספר כפול ואף יותר מזה בעמידה. יש גם צבעים לאוטובוסים, חלקם אדומים, חלקם כחולים ויש גם ירוקים, אבל לכולם קוראים אוטובוס ויש להם נהג מקדימה שנאלץ להתמודד על אותה זכות הדרך עם כל הרכבים הפרטיים שמסיעים הרבה הרבה פחות נוסעים ממנו באופן יחסי לשטח שהם תופסים בכביש. בגלל שאותו נהג אוטובוס נאלץ לעצור כל הזמן בתחנות ואין לו שום יתרון במרחב על אותם רכבים פרטיים לא יעילים הוא מגיע יותר לאט ליעדו ממי שנוסע ברכב פרטי ואף אחד לא רוצה לנסוע איתו אם הוא לא חייב (חוץ מבדיזנגוף, בן-יהודה ואלנבי ששם יש נת"צים).

משרד התחבורה מוכן לתקצב ב-100% כל נת"צ שחולדאי רק יבקש בתל-אביב, וחולדאי אינו מבקש, ממש כאילו איבד את קולו. בבחירות האחרונות חולדאי הבטיח שהרכבת הקלה תיסע פה ב-2013, והרי ברור שהיא לא תהיה פה גם ב-2025, אז אם לחולדאי אין סמכויות בנושא שישב בשקט ולא יפזר הבטחות ותרגילים לעיתונות ויאשים את כל העולם כאילו הוא ראש עיריית נהריה שצריך תמיכה מהמדינה כדי לעמוד על הרגליים. חולדאי ממשיך להעמיס על העיר מכוניות וזיהום תוך התעלמות מהחלופה הריאלית הקיימת בשטח (רמז: קוראים לה אוטובוס).

אם חולדאי באמת רציני בקטע של תחבורה ציבורית מחר הוא יוכל להצביע במועצת העירייה בתל-אביב בעד בקשה להקצאת נת"צ באבן-גבירול (אותו פרוייקט דגל של שיפוץ שלא אמור להסתיים לעולם). חולדאי מן הסתם יצביע נגד נת"צ באבן-גבירול (תוך כדי נפנוף במיטב הקלישאות: "אין לי סמכויות", "אכלו לי" והכי חשוב "שתו לי" ). כמובן, ניתן להבין מדוע חולדאי מתנגד לתוספת נת"צים בעיר ובמיוחד באבן-גבירול – כל ההמונים שיקבלו עדיפות תחבורתית, יפריעו לו לשייט עם הטויוטה החדשה בדרך לעבודה.

ואל תתחילו אפילו לדבר על האימפוטנציה של חולדאי בנושא האופניים.

כמה קטנות על תחבורה הפעם מהביצה המקומית ועד לעולם הגלובלי.

ביום שני הקרוב ב-19 באוקטובר יחול יום התחבורה הציבורית. בהתאם לכך יתקיים כנס תחבורה ציבורית בסינמטר תל-אביב מ-9:00 עד 14:00 בחסותם של עמותת "תחבורה היום ומחר" ומשרד התחבורה. בין הדוברים בכנס יהיו מיודענו, השר ישראל כץ, ח"כ דב חנין וח"כ ניצן הורוביץ ויהיה מושב מיוחד שיעסוק בגוש דן. דובר מפתיע נוסף הוא מנחם לייבה, הסנג'ר של חולדאי, שידבר על לא פחות מאשר מהפכה תחבורתית במרכז. אם להתרשם לפי פועלם של לייבה ומפקדו הוא בודאי מתכוון להמשך המדיניות של הרחבת כבישים, הוספת מחלפים ואפס הקצאת נת"צים ברוח שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת.

אתם מוזמנים להירשם לכנס כאן, והנה ההזמנה המלאה (קליק להגדלה):

באותו יום שני בערב, תתקיים החל משעה 18:00 ישיבת מועצת העיר של תל-אביב-יפו במרכז עינב. בין ההצעות שאמורות לעלות לסדר תהיה גם הצעתו המהפכנית של ד"ר נח עפרון מעיר לכולנו להקצות נת"צ ברחוב אבן-גבירול, רחוב אשר נוסעים בו לא פחות מ-17 קווי אוטובוסים שונים. יהיה מעניין לדעת כיצד חבריו של ניצן הורוביץ במועצת העיר תל-אביב (כן, אותה שלישיית סחבות המוכרת לכם בשם מרצ) יצביעו. באשר לחולדאי, הוא בטח יגיד שעד שלא תהיה רכבת תחתית בעלות של 22 מיליארד ש"ח מינימום (לפני חריגות של 50 מיליארד ש"ח נוספים) הוא מעדיף שתל-אביב תמשיך להיות ממלכה של הרכב הפרטי ושכבר 10 שנים לא התווסף מטר של נת"צ בתל-אביב, אז למה להתחיל עכשיו.

רגע לפני שמלנכוליה לבנטינית קשה תאחוז בי שוב על רקע הכמויות הענקיות של חרא של כלבים שמכסות את המדרכות בתל-אביב (זה רק באזור שלי או שגם אתם מרגישים שהעיר טובעת בים של חרא?)  נקודת אור בוהקת של אופטימיות זרחה בשבוע שעבר בניו-יורק היכן שהתקיים הכנס העשירי של Walk 21 – הכנס הבינלאומי החשוב ביותר בנושא הליכה ברגל (ואיך יצא שלא הייתי שם, ססאממק. אה, הייתי בלונדון והיה ממש כיף!):

כפי שראיתם בחשבון הארנונה האחרון, מדינת ישראל מתכוננת להעלות משמעותית את מחיר המים לצרכנים עירוניים המתגוררים בתחום הקו הירוק. לשם כך העיריות מייצרות מאגרי נתונים חדשים שבעתיד כמובן ידלפו וישמשו למטרות שונות ומשונות.

אך לא כל האזרחים מוכנים לכופף את ראשם מול עריצותו השרירותית של השלטון, וכבר התחילה התארגנות בפייסבוק.

המחאה תגיע לשיא בשבת הקרובה ב-11:00 בבוקר בצילומי תשדיר בחוף הדולפינריום (וגם במקלחות שלו). לטובת העניין דרושים שחקנים, ניצבים ושאר חברים שיזכו כולם בתהילת עולם.

כאן ניתן לחשב כמה יעלו לכם המים מחודש ינואר וכאן ניתן להצטרף למחאה.

ולשיר הנושא:

קשה להתגבר על הבאסה של החזרה לתל-אביב. בשילוב ערימות של מיילים וסידור התזה שלי להגשה – הולך להיות שבוע איטי ושקט.

מתישהו צריך להתייחס כראוי לנטישת הצעירים, להוסיף עוד תובנות מלונדון ולפנות זמן כדי לדסקס את השינויים התחבורתיים החיוביים שעוברים על ניו-יורק בראשותה של ג'אנט סאדיק-קאהן.

בכל מקרה, לונדון חיזקה אצלי את מעמדה כעיר הכי טובה לתיירים וגם נתקלתי בקליפ נחמד מאוד עליה:

באמצע הביקור בלונדון אפשר כבר להגיע לשתי מסקנות עיקריות:

1. בעיריית לונדון יודעים על מרחב ציבורי יותר מכל העיריות בישראל ביחד. נראה שבכל מקום הם מכניסים שיפורים משמעותיים להולכי רגל וגם לאופניים ותחבורה ציבורית במרכז העיר. האתגר שלהם הוא להמשיך ולהתקדם לטבעות הפרבריות של לונדון. בכל מקרה, הידע שלהם (בשילוב עם רשת הרחובות ההיסטורית המשובחת) מאפשר להם לייצר מכל חצר פנימית מרחב ציבורי שאנשים נהנים להיות בו. כשאני אחזור לתל-אביב אני ארחיב בנושא כאן או בבלוג של מרחב. חוצמזה, יש להם גם קטע חזק של שיתוף ציבור. צריך לבדוק אם ניתן לצרף את תל-אביב כתת-רובע של לונדון בעתיד.

סתם עוד מרחב ציבורי איכותי בלונדון

2. אני צריך עוד ביקור בלונדון (זה הביקור השלישי שלי) ואז אולי אני אסיים לראות חלק מהאתרים שתכננתי להספיק בביקור הזה.

בירה נבחרת לעם נבחר!

(צולם ב-Borough Market ותודה לרון על הטיפ)