עוד בלוג תל אביבי

1. חגיגות העשור לסרט Fight Club. קבלו את ההומאז' המצויין מאת JoBlo וחבורתו.

2. עיריית תל-אביב מציגה גם היא מחווה למועדון קרב. המועדון אמור להיפתח כל יום חמישי וששי במתחם יד חרוצים בואך רחוב שונצינו, כאשר מרבית הקרבות יתרחשו באזור 3 בלילה בסגנון קרב המונים. אחד החוקים הצפויים בתקנון של "מועדון קרב יד חרוצים" יהיה – אם זה הלילה הראשון שלך ביד חרוצים, אתה חייב להידקר. מה קרה ל-"No shirt, no shoes" הישן והטוב?

3. הילה קובו סוקרת את בעיות רוכבי האופניים בתל-אביב. שימו לב למשפט המשעשע של טיומקין, ראש הרשות העירונית לתחבורה וחנייה: "הלוואי שכל השבילים בעיר יהיו כמו אלה בקפלן ובאבן גבירול". בזמן האחרון נורא קשה להשיג ירוק בעיר הזו, אבל נראה שבעירייה לא חסרים חומרים פסיכדליים. יואב שרמן משרטט בעצמו את שבילי האופניים בעיר.

4. בעוד שטיומקין יושב במשרד (ומתעלם מהמציאות), ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, יוצא לסיבוב על אופניים בשטח וכמעט נפגע. בוריס, אתה תמיד מוזמן ללמוד איך עושים שבילי אופניים "מצויינים" – צא לסיבוב באבן-גבירול.

5. שימו לב לרשימת המתחמים המיועדים לבינוי-פינוי באתר משרד השיכון. דרור גרשון מסביר מדוע תקני החנייה המופרכים שלנו שדורשים חפירת מחסני חנייה ענקיים בכל פרויקט כזה, מונעים מהתחדשות עירונית להתקדם.

6. ח"כ אופיר אקוניס מצא מטבע של עשר אגורות מתחת לפנס – חנייה בתחנות אוטובוס בשבת. נשמע שאקוניס באמת ניחן בחשיבה תחבורתית מתקדמת וצפוי לשפר את מצב התחבורה העירונית לפחות כמו שפלסטר יכול לרפא סרטן.

7. יהודית נאות מתה, אריאל שרון בקומה, והמצב בחירייה (שאמורה הייתה להפוך לפארק שרון בזכות מאמציהם של נאות ושרון) – עדיין חרא!

8. עזרא אוחיון מוצא סיבות לאופטימיות בוואבן, גרמניה.

9. אביב לביא בטור מצויין על מדיניות העירייה שמחריבה את העצים נותני הצל ברחבי העיר ומונעת מתושבי העיר ללכת ברגל בשעות היום:

"הרחובות ששופצו ועוצבו מחדש הם רחובות לוהטים, אבל אנחנו לא רוצים לחיות בסרט הוליוודי. על אי התנועה שמחלק לשניים את אבן גבירול המשופץ, גאוותה הגדולה של העירייה, מזדקרים בנחת דקלים. אחלה עץ דקל, באמת, אלא שבשעות הצהריים הוא מטיל צל כמו חייל רזה שעומד דום במגרש מסדרים שטוף שמש."

10. נועה קושרק מצאה את בית הקברות אליו נשלחים העצים שלנו לאחר שהוחלט להיפטר מהם, בגלל שעשו יותר מדי צל.

11. קופנהאגן – עיר מעניינת ואתר מעניין.

החוג לגיאוגרפיה וסביבת באדם מציין את סוף השנה ומקיים כנס קטן שבו יוצגו כמה מחקרים טריים שעוסקים בתל-אביב. הכנס יתקיים ביום שלישי בשבוע הבא, בתשיעי ביוני, באולם 120 בבניין יד אבנר בשעות 12:00-15:45. הכתובת היא זליג 10, תל-אביב (זה מחוץ לקמפוס של האוניברסיטה, אי שם בתוך שכונת אפקה).

בין ששת המחקרים שיוצגו יהיה מחקר של ענת גולדמן על החצרות האחוריות של תל-אביב (לא התחנה המרכזית, אלא החצרות שיש מאחורי הבתים שלנו ממש),  מחקר של תמיר ארביב הנוגע לאספקטים רבים בשכונת התקווה וגם מחקר מעניין של ירון בלסלב על התפתחות שכונות עבר הירקון בין 1942-1967.

בקיצור, יהיה מעניין וסביר להניח שנשמע בכנס כמה דברים חדשים באמת על תל-אביב.

לינק לתוכנייה המלאה

ביום ששי הקרוב, בחמישי ביוני, המיטב של פסטיבל הקולנוע האקולוגי (שהתקיים בירושלים) יגיע לתל-אביב בצורה של מרתון סרטים. החגיגה הקולנועית תתקיים החל מ-10:00 (עד 16:00) בבית המועצה לישראל יפה בשדרות רוקח 80 (זה בפארק הירקון, 5 דקות הליכה מהמיני-גולף לכיוון איילון. נראה לי שמוניות קו 5 עוברות לא רחוק משם). יוקרנו שלושה סרטים באורך מלא וכן יתקיים ארוע פתוח לחלוטין עם סדנאות סביבתיות והקרנת סרטים קצרים.

הסרטים שיוקרנו:

10:00 – הכל אודות מים (זוכה ציון לשבח בפסטיבל)

12:00 – ים כרישים (זוכה פרס חביב הקהל)

14:00- עידן הטיפשות (הסרט שפתח את הפסטיבל).

מחיר כרטיס לסרט אחד הוא 20 ש"ח, לשני סרטים 35 ש"ח ולכל שלושת הסרטים המחיר הוא 45 ש"ח (רכישת הכרטיסים במקום).

את כל הפרטים אתם יכולים למצוא באתר הפסטיבל, ואם אתם ממש רוצים עוד פרטים אתם יכולים לדבר עם שי גולוב במייל ecocinema@gmail.com.

אני מתעתד לצפות בסרט עידן הטיפשות (Age of Stupid) שעושה ניסיון להסתכל על משבר האקלים מנקודת ראותו של ניצול בשנת 2055 שמעיין בארכיבים של שנת 2008 ומנסה להבין איך הכל השתבש וכדור הארץ נחרב.

אני מתכנן לנסוע לברלין בעוד כחודש לבדוק הכצעקתה. לא נראה לי שיהיה חסר מה לעשות שם, אבל לפני שנגיע לשם, צריך לארגן טיסה+מלון ועדיף בזול ובמיקום טוב.

כל המלצה ולינק למלון/צ'רטר/חבילה לברלין תתקבל בברכה.

ברשותכם, קנדי מבקש להגיד משפט לסיום:

לאחר אירועי הלילה הלבן וחנוכת כיכר ביאליק המחודשת באפריל, ניתן לשוב ולדון באיכותו של המקום המצויין הזה, אשר ללא ספק נמצא בעמדת מפתח להיות הפיאצה הראשונה של העיר. למרות שנראה שהניסור של הפסיפס של גוטמן והעברתו לשדרות רוטשילד יפגע במידה מסוימת בהיסטוריה של הכיכר, נראה לי שהבריכה הקטנה המחודשת במרכז הכיכר היא דווקא פתרון אלגנטי, נעים והכי חשוב – שימושי וכזה שאפשר לשבת עליו (ואנשים יושבים). ועכשיו נשאר רק להמתין לפתיחתו של בית העיר שיהיה המוזיאון לתולדות תל-אביב בבניין העירייה הישן והמפואר.

כיכר ביאליק המחודשת. אפשר לשבת

כמובן, עדיין יצטרכו להחליט איפה בדיוק תיכנס עגלת המשקאות וימוקמו הכיסאות והשמשיות בכדי להפוך את הכיכר ליעד מרכזי ושוקק חיים שיהיה באמת כיף לשהות בו בחברתם של רבים אחרים.

כיכר ביאליק הישנה. אי-אפשר לשבת על גדר הפסיפס

בסך-הכל נראה שהשיפוץ שיפר את איכות הכיכר ונשאר רק לוודא שזו אכן תהיה כיכר ולא מגרש חנייה:

1. בלוג אורבני חדש ומומלץ בעברית בהשראת ג'יין ג'ייקובס.

2. שלמה שמיר על חלק קצת פחות מוכר בהיסטוריה של תל-אביב.

3. צ'יקי כותב על החיים הטובים של התפרנים בתל-אביב:

"מצחיק שיש אנשים שחושבים שתל אביב זו עיר מנוכרת. הם כנראה שותים ברשת קפה כשרה בקניון עזריאלי. כמובן שיש אזורים מנוכרים כמו רמת החי"ל, שעדיף בדרך כלל לאבד איבר קטן (זרת? הסחוס שבין הנחיריים?) ולא להגיע לשם לפגישה. אבל החלום התל אביבי הוא חלום זול של אנשים זולים – אני חושב שזה עדיין חלום נהדר עבור בני 17 שגרים בדרום הארץ, ומדביקים טקסטים מעיתונים על הקיר, עם חלומות על כיבוש תל אביב. החיים במרכז-דרום תל אביב שלי, האזורים שבהם דב חנין קיבל מעל שישים אחוז מהקולות, לא שונים בהרבה מהחיים בתל אביב הקטנה של נחום גוטמן. כמעט לאף אחד מחבריי אין טלוויזיה או אוטו. אלא שמול הזולות הזו, ביחס מהופך, מסתתר החלום – והוא עצום ולווייתני, של מטרופולין בינלאומי, של כיבוש העולם – תל אביב היא ילד כחוש שמחזיק בידו חוט ובקצהו צפלין ענק וצבעוני."

4. אם כבר תפרנים – סלון מזל עומד בפני קריסה וזקוק לעזרה.

5. סיפור טוב על גינה קהילתית בבת-ים.

6. מידע בדבר הפרטת קרקעות ישראל.  שני כנסים בקרוב:

א. יום ה' 4.6 כנס חירום בנושא הרפורמה במקרקעין והרחבת סמכויות הות"ל בשעה 15:45, אולם טדי קולק, מכון ירושלים לחקר ישראל, רחוב רד"ק 20, ירושלים.

ב. יום א' 31.5 כנס הוועד הציבורי נגד הפרטת מקרקעי ישראל. בשעה 18:00 בבית הספר אורט יד סינגלובסקי (אולם שפע בחטיבת הביניים), רחוב הטייסים 28, תל אביב.

7. הבור בפרישגוף מתמלא בבטון ובכסף.

ממלאים את הבור

8. השביל הלבן בלב תל-אביב נחנך בשעה טובה. איזון טוב בין מקומות מוזנחים (כיכר דיזנגוף ובית דיזנגוף) למקומות שחודשו (גן מאיר ובית התמר).

9. Her name was Lola

אחרי ניסיון החבלה במסיבת יום העצמאות בפלורנטין הממסד העירוני מכה שוב והפעם הוא סוגר את המסיבה המסורתית ברחוב הרב קוק, הידועה גם בכינוי "רייב קוק". מיותר לציין שתושבי הרב קוק התכוננו לשלם על אבטחה ועשו את התיאומים כפי שבוצעו בשנים הקודמות מול המשטרה והעירייה, אבל העירייה סירבה לאשר להם לחבר את עמדת הדיג'יי לחשמל (תחת הכותרת המפוצצת של סירוב למתן רישיון עסק).

רייב קוק בשנה שעברה. השנה אסור לשמוח בתל-אביב

לצד ביטול עוד מסיבת רחוב בתל-אביב, העירייה הוציאה השבוע הודעה בדבר אישור מסיבות פלורנטין שצוטטה בכל המקומונים, ובעיקר מבטאת את הלחץ הפוליטי שבו מצוי סגן ראש העירייה, אסף זמיר, שנאלץ להראות סוג של פעולה לאחר הפגיעה המתמשכת בלובי בעלי הברים בעיר שעזרו לו להיכנס לכסא. לצערי, בהודעה שצוטטה בהרחבה מופיעים מושגים עלומים כמו "צוות היגוי עירוני בנושא מסיבות רחוב" (האם הצוות הזה דן בביטול רייב קוק?) לצד התבטאויות שלא אומרות כלום כמו שהעירייה "תהיה מוכנה לשתף פעולה" ואמירה שכמובן מחביאה את הקטץ' הגדול "בכפוף לשיתוף פעולה מצד בעלי הברים", שמאחוריה מסתתר אילוץ דרקוני על בעלי הברים בפלורנטין שהם לא היו מסוגלים לקחת על עצמם ביום העצמאות האחרון וגם לא יקחו בעתיד (התחייבות לאחראיות על כל המרחב הציבורי בשכונה, כלומר הרחובות והמדרכות שעליהם אמורות להיות אחראיות העירייה והמדינה).

למזלנו, לממסד העירוני של תל-אביב אין השפעה באמסטרדם ובברלין, כך שעדיין ישנם מקומות שיתאפשר לחגוג בהם הקיץ גם לתושבי תל-אביב. בנוסף, עדיין מותר לשמוע מוזיקה של מסיבות (עד שגם לזה יידרש רישיון עסק) והנה שיר אחד שלא יוצא לי מהראש: