איך מצביעים ב-11.11?

אתר הבחירות של תל-אביב-יפו מסייע בידינו ומפרט את כל נהלי יום הבחירות כאן.

יום הבחירות אינו יום שבתון, ולכן תצטרכו למצוא זמן לפני או אחרי העבודה ללכת ולהצביע. הבחירות יתקיימו ב-11.11 בין שעות 7:00-22:00 בקלפיות בכל רחבי העיר. אמורה להגיעה אליכם הודעה לבוחר בדואר עם מיקום הקלפי בו אתם אמורים להצביע. כדי להצביע צריך לבוא עם תעודה מזהה (רישיון או תעודת זהות).

ההצבעה מתקיימת בשני פתקים: פתק צהוב למועמד לראשות העירייה ופתק לבן לסיעה למועצת העירייה.

כאמור, פירוט כל הנהלים האלה ניתן כאן.

פורסם בקטגוריה מוניציפאלי, תל-אביב | כתיבת תגובה

תל אביב 1 – רשימה ישנה, ספין חדש

בשעה טובה עלו בבלוג של חולדאי פרטים על אנשי הרשימה של תל אביב אחת (לא פחות מעשר שורות על כל מועמד בשמיניה הראשונה). סופסוף נזכה גם אנחנו להכיר את פועלה של חברת המועצה שולה אגמי (שאני לא זוכר מתי בפעם האחרונה אשכרה אמרה משהו שנרשם בפרוטוקול של המועצה).

חולדאי "נתקע" עם הרשימה הישנה שלו מהמועצה האחרונה אחרי שכמיטב המסורת של קדימה לא התקיים הליך בחירה דמוקרטי פנימי (דמוקרטיה, פחחח, ראינו כבר לאן זה יכול להוביל) והיה צריך ספין לא פשוט כדי לגרום לכך שהתקשורת תתעלם מהסטגנציה הזו. צריך לתת שאפו לקמפיינרים של חולדאי שידעו שיהיה קשה למכור את חוסר השינוי הזה לציבור וכדי לייצר אייטם מוצלח הצניחו לאחורי הרשימה את אורה נמיר (אלמנתו של מרדכי נמיר ז"ל ראש עיריית תל-אביב-יפו בשנות ה-60) ואת אברהם פורז (יו"ר ועדת הביקורת העירונית בשנים 1983-1988), ועוד כמה סלבריטיס בשקל ואפילו את שוקי זיקרי לטובת הפן והפריזורה.

בבחירות הקודמות זכתה רשימתו של חולדאי בארבעה מנדטים ואותם ארבעה צולמו מחדש לטובת הבחירות האלה כשלמקום החמישי הוצנחה יעל דיין (אחרי שהוצנחה מספר פעמים בעבר במיקומים שונים ברשימות של מרצ לכנסת ולעירייה) וחולדאי ינסה להכניס אותה למועצה כדי להמשיך לתת לה משכורת כסגניתו במקרה וייבחר שוב.

בכל מקרה, משום מה עדיין לא עלה דף המועמד של שמואל מזרחי (מקום 4 של חולדאי) ואני בטוח שמאות אלפי הבוחרים בתל-אביב-יפו במתח כדי לקרוא עוד פרטים אודותיו. עוד פרט שראוי לציין הוא העבודה היפה של חולדאי במתן מקום 7 לכאמל אגברייה, יו"ר ועד שכונת עג'מי במטרה לשחזר את ההישג שלו ביפו מ-2003 (חולדאי זכה בתמיכה בולטת בצד השני של הירקון וביפו ומן הסתם אלו המעוזים שגם יצביעו לו בבחירות האלה). אם כבר יפו, אז בנוסף לכח של חולדאי בקרב הקהילה הערבית שם, המחנה הערבי שנגדו התפצל לשתי רשימות ערביות איזוטריות (וכולה יש איזה 15,000 ערבים ביפו, כך שהפיצול שם ממש נוגד את האינטרסים שלהם ויגרום להם לאבד את מעט הקולות שעוד יצביעו לרשימות האלו). אם כבר להיות ציני עד הסוף, אז אם מגמות הפיתוח הנוכחיות ביפו יימשכו  בסופו של דבר מספר הערבים שם לא יעלה על מנדט אחד המועצה.

פורסם בקטגוריה ביקורת, חולדאי, מוניציפאלי, תל-אביב | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לשבת

מקבץ סובב עולם לפניכם:

1. תלמידי ארכיטקטורה בבצלאל העלו חומר מעניין על מאה בניינים תל-אביביים באתר מנהלת המאה. עוד פרטים על גלגולו של הפרויקט הזה כאן.

2. אביבה לורי מבקרת את השימוש בסלבריטיס במועצות המקומיות.  שימו לב לתשובותיו של פאר ויסנר, יו"ר סיעת "הירוקים" וסגנו של רון חולדאי בקשר לשימוש שלו בסלבריטיס. כך אומר ויסנר לגבי המניעים להתפטרותה של אורנה בנאי מהמועצה בשלהי הקדנציה:

"אמרנו לה לעזוב לפני שהפוליטיקה העירונית מתחממת" … "שאנשים לא יחפשו אותה ויתחילו לשאול מה היא בעצם עשתה".

ברור שקשה להתגאות בחברת מועצה שלא הגיעה ליותר מחמישים אחוז מהישיבות ופגעה בציבור שהצביע לה.

וכך אומר ויסנר לגבי יכולותיה של חני נחמיאס המועמדת שלו ברמת-גן:

"היא בחורה עלא כיפאק, ברמה, ויכולה לדבר על הבנייה ברמת גן".

פשששש, חני נחמיאס יכולה לדבר על הבנייה ברמת-גן. נשמעת לי רצינית מאוד.

3. אורן שחור מפגין בקיאות מוניציפאלית מרשימה.

4. נויפלד מלנקק לחלק מפועלה של יו"ר סיעת מרצ, מיטל להבי, ומסביר למה הוא מתכוון לשים את הפתק של מרצ ב-11.11.

5. דני גת מבכה את כיכר דיזנגוף ז"ל וקורא לעירייה לנקוט פעולה ולהחזיר את הכיכר למפלס הרחוב.

6. "הציבור לא רוצה תחבורה ציבורית בשבת". שימו לב לגאונותו של יהודה אלבז, הממונה על התחבורה הציבורית במשרד התחבורה:

"מתברר שאיפה שהציבור רצה, יש תחבורה ציבורית בשבת. כנראה שבגוש דן, פחות רוצים את השירות הזה מאשר בחיפה. אנחנו לא רואים אנשים עומדים ומחכים בתחנות".

יהודה אלבז הזה חושב שאנשים מטומטמים כדי לחכות לאוטובוס בשעות שהוא לא פועל? עד מתי פקידים מפגרים יהרסו לנו את העיר?

7. בניו-יורק לקח 70 שנה עד שהתחילו לחפור הרחבה לסאבווי. ואצלנו יש אנשים שעדיין מאמינים שהקו האדום יעבור מתחת לקרקע.

8. שלושת השכונות האורבניות הטובות ביותר שנבנו באירופה ב-25 השנה האחרונות.

9. בבייג'ינג התושבים רוצים להמשיך ולהגביל את כמויות הרכב הפרטי בעיר כמו שעשו שם בזמן האולימפיאידה.

10. הבניין הכי מרשים בצפון-קוריאה.

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

בקדנציה הבאה לא יבנו מגדלים

שוקי מדווח שמחירי השכירות יורדים, וגם נותן טיפים לחיפוש דירה שכורה. הטיפ שלי הוא לחכות כרגע, כי הצונאמי הכלכלי ששוטף את העולם המערבי רק התחיל ואצלנו עוד לא ממש מרגישים אותו (אבל הוא בדרך).

באירופה ננקטו פעולות הצלה בינתיים בגרמניה, בריטניה, בלגיה, הולנד, אירלנד ומדינות נוספות ונראה שמשבר האשראי האמריקאי חצה בקלות את האוקינוס האטלנטי. הנפילה בארופה תהיה כנראה כואבת יותר מאשר בארה"ב, משום שהעלייה במחירי הדיור הייתה חדה יותר קודם לכן אצל האירופאים (במיוחד בבריטניה ובספרד). תאבת הבצע הקיצונית והמינוף הקיצוני שעשו למשכנתאות בארה"ב הולכים לעלות לנו הרבה מאוד כסף ובעיקר לסתום את האשראי בתקופה הקרובה.

משבר האשראי הזה יתבטא בתחומים רבים, אבל הוא אמור לפגוע כבר עכשיו בפרוייקטי הבנייה שמתקיימים בעיר. אני לא רואה איך מגדל מוסך דן או מגדל פרישגוף יזכו לראות אור יום מצד היזמים במצב הנוכחי (שלא לדבר על מה שיקרה בפארק צמרת). חוצמזה, ממקורות יודע דבר נמסר לי ששיווק של לא מעט פרוייקטי יוקרה מתנהל בעצלתיים אם בכלל יש קונים.

כמו שהשגשוג התל-אביבי (והישראלי) של השנים האחרונות נוצר ממגמות מסויימות של גלובליזציה, כך גם השפל המתקרב תלוי יותר בהחלטות של בית הנבחרים האמריקאי מאשר בשר האוצר הישראלי (ובטח שלא קשור לזהות של ראש-העירייה הבא). בקיצור, אם להיות פסימי במיוחד, בזמן הקרוב תהיה ירידת מחירים בשוק הדיור. בטווח הבינוני-ארוך השאלה היא למי בכלל תהיה עבודה כדי לקנות אוכל.

ותודה לאנשי שוק ההון האמריקאים שבמו ידיהם חירבנו את הקפיטליזם העולמי.

פורסם בקטגוריה גיאו-פוליטי, דיור, תל-אביב | כתיבת תגובה

אכזבה קלה בהאנגר – Air

הייתי הערב בהופעה של Air בהאנגר 11.

גם אם נתעלם לרגע מהבעיות של המיקום הסגור והחנוק מעשן סיגריות, העובדה שהארוע התקיים בחסות מותג של בירה גרועה במיוחד, והבלגן בתור של הכרטיסים בכניסה, עדיין משהו לא עבד בהופעה עצמה.

ההאנגר היה סולד-אאוט לחלוטין והקהל בא מוכן מהבית להופעה של הצמד האלקטרוני הקליל. משום מה, למרות שהיו שמועות שהצרפתים יתנו בראש הם נשארו בקו הרגוע שלהם, והוכיחו שהם באמת מוזיקאים שיודעים לנגן, אבל הקהל של 5,000 האיש היה מוכן למשהו הרבה יותר חזק. Air הדגימו בסוף שהם יכולים להיות הרבה יותר מהירים ולתת בראש, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. עוד משהו שאיכזב אותי היה הזמן הקצר שההופעה נמשכה (80 דקות בלבד), כשאחרי שעה Air ירדו וחזרו להדרן. לדעתי, מחר בזאפה תהיה הופעה מוצלחת יותר בגלל שהמקום קטן ומתאים הרבה יותר לסגנון ש-Air מנגנים בו.

האנשים שיצאו מהמופע היו חלוקים בדיעותיהם על איכותו, אבל בגדול נראה שהאנשים לא ציפו למופע מרדים מהסוג שהם קיבלו (בטח לא במופע עמידה של כמה אלפי צופים). יכול להיות שאני באופן אישי קצת מוטה מכיוון שהייתי בקיץ בפסטיבל בוורכטר ובבלגיה וקיבלתי רייב של ה-Chemical Brothers עם עוד 90,000 איש בבוץ הקדוש של וורכטר בשילוב של וידאו-ארט מדהים, שהיה חסר לדעתי בהופעה הערב.

מפאת קוצר ההופעה לא בוצע גם השיר הטוב ביותר שלהם לדעתי, You Make it Easy (הקליפ החובבני שלפניכם הוכן בישראל):

פורסם בקטגוריה ביקורת, מוזיקה | כתיבת תגובה

נשאר רק להצביע ב-11.11

נגמר הזמן להעברת כתובת בתל-אביב. מי שלא הספיק להעביר עד עכשיו כתובת לא יוכל להצביע כאן בבחירות הקרובות.

תושבי העיר יזכו להצביע ב-11.11 לראשות העיר ולמועצת העיר. רישמו ביומנים את התאריך הזה ותזכירו גם לחברים שלכם. כבר מזמן לא התקיימו בתל-אביב בחירות שבהן היה יותר ממועמד ריאלי אחד לראשות העיר, ומי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שזה יקרה.

פורסם בקטגוריה מוניציפאלי, תל-אביב | כתיבת תגובה

דו"ח חולדאי

אני מתכבד להציג בפניכם את הכתבה הטובה ביותר שנכתבה על תקופת שלטונו של רון חולדאי.

הכתבה (שהיא למעשה תחקיר מקיף) נכתבה ע"י יגאל חי (שהיום כותב בהארץ) לעיתון העיר בשנת 2006 ומהווה סיכום של 8 שנות חולדאי הראשונות. הכתבה הזו מהווה את המסמך הממצה ביותר על פעילותו של חולדאי בשלל תחומים כמו בנייה (כולל רשימת מצאי של מגדלים מתוכננים שחלק מהם נבנו בינתיים), רווחה, דיור וההתנהלות הדמוקרטית בעיר.

לטובת מי שקצר בזמן הנה כמה ציטוטים שאהבתי:

1. מתוך התקציר בתחילת הכתבה:

"בדרכו להשלטת תפיסת העולם האורבנית והשנויה במחלוקת שלו ריסק חולדאי את הדמוקרטיה העירונית, צימצם באופן עקבי את התקציבים העירוניים המיועדים לשירותים השוטפים לתושבים ופגע בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, בעיקר לטובת מימון פרויקטים בתחום ההנדסה, התשתיות והגינון."

2.על נטרולם של סגני ראש העיר, נבחרי הציבור:

"אצל חולדאי הפקידים נמצאים מעל לנבחרי הציבור. כך כנראה, אוהב חולדאי את סגניו: מרופדים היטב ונאמנים. מי שמגיע חדור מוטיבציה לעשייה ואחריות – מנוטרל. דיין, למשל, השתוקקה לקבל את תיק החינוך. חולדאי העביר לה רק את תחום הרווחה (לא בשלמותו) ושמר את החינוך בידיו. איך שלא מסתכלים על זה, נדמה לעתים כי ראש העיר שכח שחברי המועצה מחויבים קודם כל לבוחריהם. הוא מעדיף עבודה ישירה מול הפקידות הבכירה ומונע מהנבחרים השפעה אמיתית בפרלמנט המקומי. אין פלא, אם כך, שנבחרים אינם עומדים בהבטחותיהם לבוחרים."

3. על חיסול מועצת העיר:

"מועצת העיר בהנהגתו של רון חולדאי מדשדשת וסובל מבעיות תפקוד חמורות. … מאז תחילת הקדנציה לא אושרה ולו הצעה אחת לסדר שכוללת תוכנית פעולה מהותית ומפורטת. חולדאי, שאינו אוהב הצעות של פוליטיקאים אחרים, דואג להסירן מעל סדר היום או להעבירן לקבורה ברשת הוועדות והפורומים העירוניים."

4. על נטרול האופוזיציה בועדת הכספים (הועדה שמחליטה להעביר כסף להרחבות כבישים ובניית חניונים):

"החוק מחייב ייצוג לאופוזיציה בוועדות העירוניות. חולדאי החשיב את פרופ' זהר שביט מסיעת שינוי-תמורה כחברת אופוזיציה ואיפשר לה לתפוס את משבצת האופוזיציה בוועדות הכספים, החינוך והמכרזים למינוי בכירים, בשעה שהיא משמשת יועצת ראש העיר לענייני אמנות. אבסורד."

5.על הקיצוץ בחינוך:

"די להתבונן בשנים 2002-2004 כדי לראות את המגמה בחינוך. באותן שנים קוצץ תקציב החינוך ב-3.7 אחוזים – כעשרים מיליון שקל (מ-556.5 מיליון שקל ל-536 מיליון שקל). ההוצאות לחינוך היסודי קוצצו ב-5.4 אחוזים, לחטיבות הביניים ב-11 אחוז ולחינוך העל יסודי ב-3.2 אחוזים והדבר ניכר בשטח. בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בשיעור הזכאות לתעודת בגדות בקרב תלמידי העיר. במגזר היהודי ירד שיעור הזכאים בשנים תשס"ג-תשס"ה מ-66.57 אחוז ל-61.78 אחוז. וזה עוד כלום: במגזר הלא יהודי צנח שיעור הזכאות מ-57.39 אחוז ל-26.75 אחוז."

6. על מדיניות התחבורה של חולדאי:

"המהלכים של חולדאי בתחום התחבורה והחניה מתאפיינים בהעדפה ברורה של הנסיעה ברכבים פרטיים על פני עידוד התחבורה הציבורית, כמתבקש מבעיית זיהום האוויר בעיר. במקום להטיל אגרת גודש על תושבי חוץ המעוניינים להיכנס למרכז העיר, או לסגור את מרכז העיר לכלי רכב מזהמים, יוזם חולדאי הקמת עוד ועוד חניונים תת קרקעיים במרכז העיר (בחלק מהקרים מדובר בהורדת חניונים מתחת לקרקע תוך שדרוגם והרחבתם). הרשימה כוללת את חניון כיכר רבין (אלף מקומות, חמישה מפלסים), חניון קצה השרה, בקצה הדרומי של שדרות רוטשילד (420 מקומות, חמישה מפלסים), חניון גבעון שבין רחוב הארבעה לרחוב החשמונאים (אלף מקומות, ארבעה מפלסים) וחניון בוגרשוב 14 (ארבעה מפלסים)."

7. עוד קטנה על תחבורה וזיהום:

"למרבה הגיחוך, לאחר שהתגאה בסגירת השוק הסיטונאי בנימוק שתנועת אלפי המשאיות המזהות תיפסק, נתן חולדאי את אישורו להקים באתר חניון ענק ל-2,500 מכוניות."

8. על הפרופיל הנמוך בתקשורת:

"חולדאי מתחבא, עושה את שלו בצנעה. בשנתיים האחרונות הוא נמנע מלקיים ולו ראיון עיתונאי מעמיק אחד על מדיניותו. גם ממסיבות העיתונאים החשובות הוא מדיר רגליו, ומלשכת דובר העירייה לא יצאה אף הודעה על פגישה של ראש העיר תל-אביב עם איזשהו שר, למשל. אפילו כשנפגש עם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, והנוכחי, אהוד אולמרט, לא יצאה מלשכתו הודעה המעדכנת את הציבור בסיכומים שהושגו."

9. על שיטת מצליח של חולדאי בקידום פרוייקטים שהוא חפץ ביקרם:

"חולדאי יזם בתחילת השנה את הקמת החניון מתחת לכיכר ביאליק וייעד לכך תקציב של עשרים מיליון שקל. לאחר שעל תכנון החניון וסביבתו כבר הוצא מיליון שקל, חזר בו חולדאי וגנז את הרעיון בעקבות המאבק השכונתי בניצוחו של השחקן שי אביבי. לאחר שאחת התושבות הביעה השתוממות, הסביר לה חולדאי איך זה עובד: 'גם את לפעמים, כשאת הולכת למכולת, את רושמת רשימות ארוכות מאוד של דברים שאולי תצטרכי, ובסוף את מוחקת: לא את זה, לא את זה, לא את זה. זה שזה היה, זה לא אומר. לכן אני מבקש: אנו עובדים כמו שאת הולכת למכולת.' "

הבאתי כאן חלק קטן מאוד ממה שיש בכתבה המעולה הזו ואני ממליץ לכם לחזור ולעיין בה שוב ושוב לקראת הבחירות ב-11 בנובמבר.

תודה לועד הפעולה של שכונת נוה-צדק שהעלה את הכתבה הזו לרשת במסגרת ארכיון קטעי העיתונות שלו.

פורסם בקטגוריה ביקורת, חולדאי, מוניציפאלי, תל-אביב | עם התגים | כתיבת תגובה

החיים באיסטנבול

שנה חדשה טומנת בחובה ציפייה למקומות חדשים. אני עדיין מתאושש מהביקור הצרצר שלי באינסטנבול, עיר שהפתיעה אותי בכל פרמטר כמעט. אני מעדיף לפתוח את השנה החדשה עם קליפים על איסטנבול. לדיונים על תל-אביב יש זמן די והותר.

הקליפ הראשון שלפניכם הוכן ע"י סטודנט באיסטנבול שבדק את הבעיות האורבניות של העיר הגדולה הזו. הקליפ השני הוא קליפ תדמיתי של עיריית איסטנבול. לצד היופי המדהים של העיר הזו כמובן שיש לא מעט בעיות (שלרובן לא נחשפתי בתור תייר).

פורסם בקטגוריה אורבניזם | עם התגים | כתיבת תגובה

שנה טובה

שנה טובה למבקרים בבלוג זה ולכל בית ישראל ותושבי הכדור.

שנה של הגשמת חלומות ישנים,

שנה של חלומות חדשים.

שנה של אהבה, תבונה (ורגישות),

שנה של שובע ובריאות.

שנה של אנשים, שונים וגם דומים,

שתהיה לכם שנה מהסרטים (הטובים).

שנה טובה ומתוקה!

פורסם בקטגוריה שמח | כתיבת תגובה

מי אישר את מגדל נוה-צדק?

בסוף השבוע האחרון דורון ספיר, מספר 2 של חולדאי, התראיין לעיתון העיר בכתבה נרחבת. הדי הראיון הגיעו לבלוגוספירה בינתיים בהתייחסות של ספיר לכך שמגדל נוה-צדק אושר "לפני היות חולדאי בשלטון" ולמעשה לחולדאי לא היה כבר מה לעשות עם התפלץ הזה.

נויפלד מביא אצלו בבלוג עובדות שסותרות את טענותיו של ספיר, וגם מנהל דיון עם ספיר בעניין בבלוג של חולדאי. ספיר טוען שהאישור האחרון למגדל ניתן בתקופת רוני מילוא ב-1997 וידיו של חולדאי נקיות מהסיפור.

לטובת ספיר ונויפלד אני מתכבד להביא ציטוט מאדריכל ישראל גודוביץ, שכיהן כמהנדס העיר תל-אביב-יפו בתחילת הקדנציה הראשונה של חולדאי. בספרו של גודוביץ "40X40 – ארבעים שנה, ארבעים מגדלים" שבו מתועד תהליך המגדליזציה של תל-אביב הוא מתייחס למגדל נוה-צדק. אחרי שגודוביץ מבקר בחריפות את בניית המגדל המזעזע הזה בלב מרקם נמוך הוא מוסיף בעמוד 167 בספר (ההדגשה במקור):

"בהיותי מהנדס העיר תל אביב (1999), ביטלתי את פרויקט מגדל נווה צדק, ואף הצעתי ליזמים חלופה הוגנת שלא תפגע בזכויותיהם. לצערי הרב, מיד עם כניסתו לתפקיד, הצליח האדריכל דני קייזר, מהנדס העיר החדש, לאשר את הפרויקט ואף להוסיף לו מספר קומות לגובה. ועדת בניין ערים, שבה יוצגו סיעת הירוקים (פאר ויסנר בראשם), וסיעת מר"צ (ובראשה מיכאל רועה) והאופוזיציונרית הנצחית גילה הרץ, אישרה את התוכנית".

כפי שנראה ויסנר, שהיום הוא סגן ראש עיריית תל-אביב וכן מיכאל רועה, שעבר מאז ל"ירוקים" ועוזר לויסנר כרכז המטה המוניציפאלי שלהם אישרו את הקמת הבניין הזה בזמן שרון חולדאי כיהן כראש העירייה בקדנציה הראשונה שלו. ניתן להוסיף שמאז ימי מיכאל רועה מרצ המקומית עברה מספר גלגולים ומי שעומדת בראש מרצ כיום, חברת מועצת העיר מיטל להבי, מן הסתם הייתה מתנגדת להפקדת התוכנית של מגדל נווה צדק.

לתושבי העיר יש בעייה קשה של נגישות לפרוטוקולים של הועדה המקומית שאינם נשמרים באינטרנט, ונבצר ממני לגשת עכשיו לפרוטוקולים של סוף המילניום שעבר כדי לראות מי צודק, אבל הטענה שגודוביץ מעלה בספרו (שיצא ב-2007) אינה מתיישבת עם אמירותיו של ספיר.

האם יעשה עימנו חסד דורון ספיר, יו"ר ועדת המשנה המקומית, ויעלה את כל הפרוטוקולים של ועדת תכנון ובנייה מהשנים 1997-2001 לאינטרנט כדי שניווכח בעצמנו האם יש ממש בטענותיו? בינתיים, אני מאמין לישראל גודוביץ שכתב את הספר המשובח הזה הרבה אחרי שהפסיק לכהן במערכת המוניציפאלית ובמו ידיו עיכב את בנייתה של הקטסטרופה האורבנית הקרוייה מגדל נווה צדק.

(תודה מיוחדת לסלע שקנה לי בזמנו את הספר של גודוביץ כמתנת יומולדת)

מגדל נוה-צדק. לא מומלץ להגדיל את התמונה
מגדל נוה-צדק

פורסם בקטגוריה מוניציפאלי, נוה-צדק, תל-אביב | עם התגים , | כתיבת תגובה