רכבת + פריפריה = הזמנה לכנס

פורסם בתאריך 2 במרץ 2009 מאת Lerman

לפניכם הזמנה לכנס שיתקיים החודש ב-16.3 במכללת ספיר בשדרות. הכנס יעסוק בפיתוח הרכבת כמנוף לחיזוק הנגב (והגליל) בדרך בת קיימא. הכנס יעסוק בקריסת הפריפריה מול התחזקותו של המרכז הכלכלי (רצועת החוף מאשדוד ועד חיפה) ובדרך שבה ניתן לשנות את הפרדיגמה ולהביא לצמיחה גם מחוץ לגלעין.

על הכנס אמונים פרופ' דני גת מהטכניון וד"ר יודן רופא מאוניברסיטת בן-גוריון, שבהזמנה מפרטים כדלקמן:

המרחב שמעבר לגלעין – שינוי פרדיגמה?

הגלעין, רצועת החוף בין מפרץ חיפה ועד לאשדוד, הוא אזור השגשוג הכלכלי-חברתי-דמוגרפי של ישראל. שאר מרחב המדינה נשאר הרחק מאחור למרות רטוריקה רבת שנים על הצורך בפיתוח הפריפריה המלווה במענקי ענק. האם ראוי להמשיך במסלול הזה במרחב ובזמן? האם ניתן לשבור כיוון? וכיצד? מפגש המוחות המתוכנן למרס 2009 במכללת ספיר אמור להתעמת עם שאלות אלו, ולבחון פרדיגמה אחרת לפיתוח הפריפריה של – ארץ ארוכה וצרה המתפתחת כמסדרון צמיחה מוטה תחבורה ציבורית מהירה.
תכנית התחבורה היבשתית של מדינת ישראל כוללת שני מפעלים מעצבי עתיד:

(1) השלוחות החדשות של רכבת ישראל לצפון, למזרח ולדרום;

(2) הקצוות הצפוני והדרומי של כביש חוצה "מחבר" ישראל.

שאלה מרכזית שתיבחן במפגש היא: האם ובאיזה אופן ניתן לרתום שני מפעלים אלה לתפיסת פיתוח חדשה. הדיון יעסוק בשלוש שאלות מרכזיות:

  • גלעין חזק – פריפריה חלשה; איך נוצר המצב הנוכחי והאם ראוי להמשיך כך?
  • האם וכיצד ניתן לרתום את תכניות פיתוח התחבורה היבשתית ליצירת פרדיגמה ראוייה יותר לפיתוח המרחב הישראלי, ומה היא?
  • כיצד להגיע מכאן לשם? איך לעבור מהצהרות ותכניות אל תוצאות בשטח?

למפגש שני חלקים. במושבי הבוקר יתקיימו הרצאות על מצב הפריפריה מול המרכז, ועל הפרדיגמה החדשה המוצגת בכינוס. לאחר ארוחת הצהריים יתקיים שולחן עגול לדיון בפרדיגמה והשלכותיה בהשתתפות ראשי ערים ומועצות מהאזור ומקבלי החלטות מרכזיים ברמת המחוז והשלטון המרכזי.

ההשתתפות איננה כרוכה בתשלום אך יש להירשם מראש במייל: yrofe@bgu.ac.il או dangoosh@gmail.com ניתן גם להירשם בטלפון 08-6596875. 

עוד פרטים על הכנס ותוכנייה מפורטת כאן.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, המלצה, מחוץ לעיר, תחבורה | עם התגים | כתיבת תגובה

וויליאם ווייט והמקומות הקטנים של החיים

פורסם בתאריך 1 במרץ 2009 מאת Lerman

לא מזמן הצלחתי סופסוף לקרוא את הספר הקצר והמצויין – The Social Life of Small Urban Spacesמאת William Whyte. הספר הזה הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניין בתכנון מרחב ציבורי ובדרך בה משתמשים בו ואני קצת מופתע מזה שהגעתי לספר הזה רק עכשיו. הספר בוחן את השימוש בכיכרות קטנות בניו-יורק (פלאזות של בנייני משרדים) ומגיע למסקנות מצויינות ומלאות בהיגיון פשוט.

ווייט התמחה בהתבוננות בהתנהגות של אנשים והספר מסכם את פועלו בתחום מ-1971 עד 1980. הספר הקצר הזה מכיל המלצות בנוגע למקומות ישיבה, מזג-אוויר, דוכני אוכל, וכמובן החיבור בין הכיכרות הקטנות לרחובות מסביבן. בשורש המחקר של ווייט מצוייה האבחנה שלמרות הטענה שמרכז העיר הוא צפוף, רוב מוחלט של השטחים הפתוחים בעיר סובלים מתת-שימוש כרוני ויש מעט מאוד (אם בכלל) מקומות בהם אנשים מצטופפים באופן ספונטני. אם תחשבו רגע על תל-אביב, אתם תתקשו לדמיין כיכר אחת אפילו שאנשים נמצאים בה בכמויות גדולות (בכיכר דיזנגוף לפחות 80% מהספסלים ריקים בכל רגע נתון ובכיכר אתרים השממה תמידית), ולמעשה נראה כי רוב הכיכרות בתל-אביב תוכננו כדי שלא ישתמשו בהן חס וחלילה.

במהלך הספר ווייט מפרט ממצאים לגבי גובה הישיבה המומלץ בכיכרות ע"י שימוש במגוון אמצעי ישיבה, כולל כיסאות ניידים (!), משום שהוא מצא שאנשים אוהבים להזיז קצת את הכסא לפני שהם מתיישבים עליו וזה נותן להם מעין הרגשת בעלות זמנית ואוטונומיה במרחב, והוא מסביר במפורש:

The possibility of choice is as important as the exercise of it. If you know you can move if you want to, you feel more comfortable staying put. This is why, perhaps, people so often move a chair a few inches this way and that before sitting in it, with the chair ending up about where it was in the first place. The moves are functional, however. They are a declaration of autonomy, to oneself, and rather satisfying.

למי שהיה בזמן האחרון במנהטן נראה שבמרחב הציבורי שם יש לא מעט כיסאות ניידים וחופשיים (שמאוחסנים בלילה במקומות מוגן). עוד אספקט שווייט טוען שמשפר מאוד את השימוש במרחב הציבורי הוא דוכני אוכל קטנים (עגלות של נקניקיות וכיו"ב) וממליץ להשתמש בפטנט הזה כדי לשפר את החיות של הכיכרות.

לקראת סוף הספר ווייט מתייחס גם לתכנון מקומות סגורים סמי-ציבוריים (קניונים ופסג'ים) וכן מתייחס לחורבן שגורמות מגה-סטרקטורות לרחוב שמסביבן כאשר הן לא מחוברות אליו בקומת הקרקע, ואף מוסיף נבואה על סוף עידן האוטוסטרדות והמגה-סטרקטורות:

And it is going to date very badly. Forms of transportation and their attendant cultures have historically produced their most elaborate manifestations just after they have entered the period of their obsolescence. So it may be with megastructures and the freeway era that bred them. They are the last convulsive embodiment of a time passing, and they are a wretched model for the future of the city.

הבונוס של הספר, מבחינתי, מגיע בנספח כאשר ווייט מסביר כיצד הוא ביצע את המחקר והמעקב אחרי תנועות של אנשים במרחב הציבורי (ועוד באמצעות טכנולוגיות של שנות ה-70'!). זה נכון שמאז שנות ה-70' הטכנולוגיה השתפרה פלאים (יש לנו אפילו GPS למעקב אחרי תנועת אינדיבידואליים במרחב), אבל פריצות הדרך של ווייט והשכלולים שהוא ביצע בתחום ההתבוננות באנשים במרחב הציבורי עדיין יכולים לספק חומר מצויין למחשבה על התבוננות באנשים גם כיום.

לצד הספר הקצר והמצויין הזה ווייט הוציא בזמנו סרט שמסכם את המחקר שלו בתחום ו-10 הדקות הראשונות של הסרט הזה לפניכם:

מורשתו של ווייט ממשכיה לחיות גם בארגון אותו הקים – Project for Public Spaces – PPS שעוזר לבנות מקומות שמחזקים את רוח הקהילה.

לקריאה נוספת:

עוד ציטוטים נבחרים מהספר

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב, ביקורת, המלצה, ניו-יורק, ספרים | עם התגים | 11 תגובות

מקבץ לינקים לסופ"ש

פורסם בתאריך 27 בפברואר 2009 מאת Lerman

גשם בחוץ, והרבה זמן בבית בשביל לקרוא:

1. בשורה מצויינת: פסטיבל טעם העיר עוזב את תל-אביב ועובר לחיפה. שימו לב מה אומר מארגן הפסטיבל לגבי המוטיבציה למעבר:

"חיפה מאפשרת לנו לפרוץ גבולות חדשים כמו הארכת האירוע אל תוך הלילה". אח, מי אמר עיר ללא הפסקה?

2. נויפלד מספר על בלוג מוניציפאלי חדש של משמר המועצה של החברה להגנת הטבע.

3. אסתר זנדברג מדווחת (ומבקרת) על כנס החדשנות האורבנית שיהיה כאן בעוד חודש. מה שבטוח, יותר קל לדבר על 2050 מאשר על 2010.

4. היה קטנוע?

5. בג"ץ מכשיר את המשך הריסתה של ארץ ישראל.

6. כמה מסמכים מעניינים על תחבורה, איכות סביבה וכיו"ב מתוך תוכנית המתאר העירונית שמתגבשת בימים אלו.

7. סופסוף יש פוליטיקאי עם חזון. אורי אורבך מאמין שצריך לתמרץ את הגדלת זיהום האוויר. העיקר שלפני זה תאמר ברכת "יחי המזהם".

8. עוד בר שכונתי נסגר בגלל העירייה במהלך מלחמתה בתושבי העיר. מישהו ראה את אסף זמיר, סגן ראש העירייה מטעם "רוב העיר" איפשהו?

9. יוסי מטלון על זוועת העולם המתחבאת מאחורי השם בניין תיאטרון הבימה המחודש.

10. פורום שמוקדש לפרוייקטים חדשים, שיפוצים וכיו"ב.

11. פלאנטיזן מכתירים את 10 האתרים הטובים של שנת 2009 בתחום התכנון והעיצוב.

12. מרחב המחיה של הולכי על שניים הולך ומצטמצם:

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

העתיד הולך ברגל – הזמנה לסיור

פורסם בתאריך 26 בפברואר 2009 מאת Lerman

אני שמח להזמין אתכם לסיור "העתיד הולך ברגל" בהנחייתו של ד"ר יודן רופא. הסיור הוא חלק מקורס של ארגון תחבורה היום ומחר (בשיתוף כמה משרדים ממשלתיים ומוניציפאליים). במסגרת הסיור הזה (שגם עבדכם הנאמן נוטל בו חלק) נעבור בשורה של מוקדים במרכז העיר תל-אביב שמדגימים כשלונות בתכנון להולכי רגל, לצד הצלחות. לא מזמן ביצעתי סיור מקדים לאורך התוואי הכולל של הסיור, ואני יכול להבטיח לכם שאחרי הסיור הזה תל-אביב תיראה לכם אחרת לגמרי ממה שראיתם אותה עד היום.

הסיור המדובר יתקיים ביום רביעי, ב-18 במרץ, בין השעות  9:00-14:00 ויצא מבניין הממשלה בקפלן פינת בגין. כדי להירשם אתם מוזמנים לפנות למייל beyarok בג'ימייל דוט קום או להתקשר לנועם ואן דר הל ב-054-480280. אתם גם יכולים ליצור איתי קשר בנושא הרישום לסיור.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, הולכי רגל, המלצה, תל-אביב | כתיבת תגובה

כבר שנתיים – עת להרהור

פורסם בתאריך 26 בפברואר 2009 מאת Lerman

ככה, בלי ששמתי לב עברה לה השבוע יומולדת שנתיים לבלוג (כבר לפני ארבעה ימים), וזו הזדמנות לחשבון נפש קטן לבלוג ולדרכו הלאה.

במושגים של בלוגים (שמחצית מהם לא מגיעים לגיל של שלושה חודשים) שנתיים הם כבר גיל בוגר. בעיניי, ההבדל העיקרי בין הבלוג בשנתו הראשונה לשנתו השנייה הוא המעורבות הגדולה של קהילת הקוראים פה וכמות החומרים העצומה והפניות שהגיעו אליי מאחורי הקלעים. באופן מסויים הכמות הזו הגיעה לסף של קצת מנת-יתר והיום, לטעמי לפחות, הבלוג מושפע הרבה יותר מהכוחות הסובבים הזו מאשר מרצונותיו הבלעדיים של עבדכם הנאמן.

אובדן השליטה מבחינתי התבטא באופן שבו הבלוג נשאב לתוך מערבולות הפוליטיקה, בתחילה זו המוניציפאלית (למי שהיה כאן בשלושת החודשים שלפני הבחירות המוניציפאליות זה נראה כאילו אין דברים יותר חשובים להתעסק בהם) ואחר-כך, בצער רב, הבלוג נגרר גם לתוך מערכת הבחירות הארצית (בין הכנסת לבין עיסוק בבעיות של ערי ישראל יש נתק מוחלט).

באופן אישי למדתי הרבה מאוד על בלוגים, תקשורת וכיו"ב משתי מערכות הבחירות האלה, אבל בזבוז האנרגייה על נושאים פוליטיים שחולפים עם הרוח מנע ממני להרחיב בנושאים אורבניים ארוכי-טווח כמו צמתים גרועים במיוחד או פרטי גלגוליהם של בתים ואירועים משמעותיים בתל-אביב.

אני אנסה להחזיר את הבלוג למסלול העירוני ברובו, ולמעט בעיסוק בעניינים חולפים (מקווה שאני אצליח). חוצמזה, אני מקווה שאתם תמשיכו לבוא לבקר פה ולהנות (וגם לכעוס לפעמים). מעבר לכך, אני יכול גם להגיד כבר שאני נמצא על סף פתיחת בלוג קבוצתי אורבני בתחילת החודש הבא שבשאיפה ייקח את התחום של הבלוגים האורבניים בישראל למקומות חדשים, וירחיב את השיח בתחום באופן משמעותי.

ולסיום, וידאו קצר (וסתום-משהו) של איסוף גזם:

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

סימפוזיון קיימות ואורבניזם בחולון ביום ששי

פורסם בתאריך 25 בפברואר 2009 מאת Lerman

ביום ששי הקרוב, ב-27 בפברואר,  יתקיים סימפוזיון בנושא קיימות וארבניזם במדיאטק שבחולון בשעות 9:00-15:00. הסימפוזיון מתקיים במסגרת פסטיבל אשה ויעסוק בשילוב היוזמה הפרטית כמנוע לפיתוח הרקמה והחיים העירוניים. מתוך התוכנית:

חולון היא דוגמא מקומית של קידום תדמית עירונית, באמצעות פרויקטים תרבותיים מוסדיים, המלווים בהשקעה ארכיטקטונית-אסטטית. די להזכיר מספר פרויקטים חשובים בעיר  כמו מוזיאון הילדים, המדיאטק ומוזיאון העיצוב ההולך ונבנה, בתכנונו של המעצב הבינלאומי ממוצא ישראלי – רון ארד, שתרמו רבות למיצובה מחדש של העיר.

למרות זאת לא הייתה התפתחות מקבילה של הרקמה העירונית במגזר הפרטי. הסימפוזיון יציב את השאלה כיצד ניתן להמשיך ולקדם את העיר באמצעות תמיכה בפעילויות תרבותיות ומסחריות במגזר הפרטי, מתוך כוונה ליצור מומנטום וזרז לפיתוח הרקמה והחיים העירוניים גם "מלמטה למעלה". התפיסה של פיתוח אורבאני, מתוך ראיה של "קיימות", היא חלק מגישה חדשה ועדכנית זו, הרואה בתפיסה ההולסטית של ה"קיימות"  גם אקולוגיה חברתית -תרבותית.

 עוד פרטים על הסימפוזיון יש כאן והתוכנית המלאה כאן.

פורסם בקטגוריה אורבניזם | כתיבת תגובה

מגדילים את הזיהום – ישיבת עררים ביום רביעי ב-17:30

פורסם בתאריך 24 בפברואר 2009 מאת Lerman

ביום רביעי הקרוב, 25 בפברואר, בשעה 17:30 באולם הדיונים שבקומה ה-12 בעירייה (לא רחוק מהחדר של חולדאי) תתכנס מליאת הועדה המקומית (שזה כל 31 חברי מועצת העיר) לדיון במספר עררים על החלטות הפורום המצומצם של ועדת המשנה. באתר של סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, ניתן למצוא את סדר היום המפורט. הערר החשוב ביותר לטעמי מופיע בעמוד 57 ומתייחס לתוכנית להגדיל את מחלף השלום ואת דרך יגאל אלון ל-10 נתיבים, כדי לוודא שכולנו נחנק מעודף זיהום כמה שיותר מהר.

הדיון בחלקו יהיה פתוח לקהל ואתם מוזמנים להגיע לקומה ה-12 לצפות בנבחרים שלנו מצביעים על הגדלת הזיהום.

פורסם בקטגוריה דיור, מוניציפאלי, תחבורה, תל-אביב | כתיבת תגובה

קורדובירו – מקום חדש בעיר

פורסם בתאריך 23 בפברואר 2009 מאת Lerman

רבי משה קורדובירו היה מחשובי המקובלים בצפת במאה ה-16. אחר-כך שמו ניתן לרחוב קטן בתל-אביב. ועכשיו ברחוב שטרן פינת קורדובירו בפלורנטין  (הכתובת המדויקת היא שטרן 4) נפתח מקום חדש בשם קורדובירו, שהוא קאוה וטאפאס בר.

על המקום אחראים חנן רביב הזכור לטוב ממסעדת תהל תנצב"ה ומהנורמה ג'ין יבדל"א ושותפו יונתן הלר וביחד הם מפנקים את הבאים בשעריהם. אני לא ארחיב יותר מדי, רק אציין שבקבוקי הקאוה במקום מתחילים במחיר רצפתי של 58 ש"ח ושהטאפאס שיצאו לי לטעום שם לא רעים וגם לא יקרים, ובמיוחד מומלצים האלבונדיגס ברוטב עגבניות חריפות. בפעמים הספורות שיצא לי להיות שם, האווירה הייתה חמימה ונעימה,כאשר ברקע התנגנה לה מוזיקה ספרדית קלילה, והמקום אירח את תושבי השכונה (וגם אנשים מבחוץ, כמוני) שחפצו להתפנן קלות.

חנן מוזג עוד כוסית קאוה
Opening of Cordoviro Cava Bar

בהערת אגב, יש לי קשר אישי למקום דרך בת-זוגי, אדריכלית מורין בירן, שעשתה את עיצוב הפנים של הקורדובירו (מבנה הבר, התאורה וכיו"ב).

קורדובירו. על הבר
Opening of Cordoviro Cava Bar

קורדובירו. מראה מבחוץ
Opening of Cordoviro Cava Bar

פורסם בקטגוריה המלצה, פלורנטין, תל-אביב | עם התגים | כתיבת תגובה

חזרה לארצות החום

פורסם בתאריך 23 בפברואר 2009 מאת Lerman

תובנה: אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לצאת לחופשת סקי פשוט תעשו את זה.

אין כמו גלוויין (יין חם) אחרי יום חזק על המדרונות של מאירהופן באוסטריה. בכלל, הקטע של האפרה-סקי אצל האוסטרים חזק הרבה יותר ממה שראיתי אצל עמים אחרים. מתחילים אחרי הגלישה האחרונה בסביבות 16:00 (המקדימים כבר דופקים בירה שנייה ב-15:00) ומשם ממשיכים עד שמגיעים למלון כמה שעות אחר-כך. חוסך את הקטע של לחזור למלון, להתקלח, להתלבש ולצאת לשתות. חוצמזה, נראה לי שהגוף שלי קיבל מנת-יתר של שינקן ובימים הקרובים אני אשתדל להימנע מחזיר על שלל צורותיו המגוונות.

כדי להכניס אתכם לאווירה הנה סרטון קצר:

אגב, מסתבר שגם לאוסטרים ולגרמנים יש פטיש לאמסטרדם:

הבאסה היחידה בכל הסיפור הזה של החופשה היה שכשחזרתי לחיים האמיתיים, גיליתי שהעיר שלי שוב שוחה בחרא, וזה בגלל הערבים, הצרפתים, הנאצים, האו"ם, המצב הבטחוני שיש פה עירייה של מטומטמים.

פורסם בקטגוריה מוזיקה | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לסופ"ש

פורסם בתאריך 13 בפברואר 2009 מאת Lerman

1. יוסי מטלון מנתח את מופרכותו של בית ראש הממשלה המתוכנן, שלידו התחנה המרכזית החדשה נראית כמעט כמו בניין מעודן ואסטתי.

2. אם כבר דיור, השבוע ביום שני תדון הועדה המחוזית בהפיכת קופת החולים בזמנהוף לבניין מגורים (כאן , בעמוד 12 למטה). מה יהא על קשישי מרכז העיר שייאלצו לחפש את עצמם בדרך למרפאות ברמת החי"ל? עזבו אתכם, הקשישים האלה בטח לא ממש נאמנים למדינה ולא מגיעה להם מרפאה ליד הבית.

3. תל-אביב הולכת לישון מוקדם, למדו משהו מחיפה.

4. הערים המזוהמות בארה"ב. בראש מובילה ובגדול לוס אנג'לס, העיר שמהווה את המודל לתל-אביב.

5. כפר-שלם לא שלם. יהיה שמח במועצת העיר ביום שני.

6. פרופ' דניאל הרשקוביץ נכנס השבוע לכנסת בראש רשימת "הבית היהודי". אצל פרופ' הרשקוביץ למדתי מישדיפ (משוואות דיפרנציאליות) לפני כ-12 שנה בתואר בראשון בטכניון. רק השבוע גיליתי שמי שהרבה לתבל את השיעורים בפסוקי חז"ל (במיוחד זכור לטובה "איש את רעהו חיים בלעו" כאשר משוואה כלשהי הייתה מתאפסת) יהיה חבר-כנסת. ללא ספק , יציאה טובה של המפד"ל, ובהצלחה לפרופ' הרשקוביץ בכנסת. כאן אתם יכולים לצפות בהרצאות המשובחות של הרשקוביץ במישדיפ.

7. הירקון הביוב זורם ונשפך לים.

פורסם בקטגוריה לינקים | 4 תגובות