לפניכם הרצאה שנתן אדריכל הלל שוקן בכנס שעסק בהליכה ברגל כאמצעי תחבורה. לטעמי, זו הייתה אחת ההרצאות הטובות באותו יום, ובה שוקן הציג את התפיסה שלו להליכה ברגל ולעירוניות.
את ההרצאה המלאה ניתן למצוא כאן.
חלק 1:
חלק 2:
בסוף הגיע המקבץ הקצר בכל זאת:
1. כתבה על תחילת טרנד חיובי בהתמודדות עם הבעייה המוניציפאלית הקשה ביותר בעולם – חנייה והמחיר הזול שבו היא ניתנת.
2. רכבת קלה בתל-אביב? הצחקתם את גולדה.
3. לקראת הכנס בשדרות ביום שני יודן מרחיב על התפתחות המרחב המטרופוליני.
4. ממשלת ישראל מחכה שתושבי חיפה והאזור ימותו ואם אפשר שיעשו את זה בשקט בבקשה.
5. ערן טמיר מהרהר על אדריכלות מודרנית.
6. מגדלים נותנים שטח "ירוק"? טעות! מגדלים נותנים עוד ארנונה ומשטר רוחות בעייתי.
7. אחרי שתקראו את זה בחיים לא תטוסו באל-איטליה.
אין מקבץ לינקים השבוע בינתיים. כנראה הייתי עסוק מדי בלקרוא דברים אחרים.
בכל מקרה, אני ממליץ לכם לעיין בכתבה הזו (שנמצאת בטיימאאוט בעמוד 40) בכתבה שמרכזת עשרה בלוגים שטיימאאוט קבע שהם עשרת בלוגי התרבות השווים בישראל. נו, אז קבע.
בכל מקרה, הנה מחרוזת של אריס סאן:
חולדאי אוהב להתלונן על חוסר שיתוף פעולה בין הממשלה לעירייה. מסתבר שלפעמים הממשלה פונה בבקשה צנועה לחולדאי לקבל תשובות וחולדאי עושה את עצמו לא שומע ומתעלם.
הסיפור מתחיל בפרסום בדה מארקר שהראה שעיריית תל-אביב-יפו חורגת כבר 11 שנים ברציפות (!) במשכורות הבכירים. בעקבות הפרסום הזה, חבר המועצה לשעבר, יעקב רנר, פנה לשר הפנים בדרישה לחייב באופן אישי את ראש העירייה לפצות את הקופה הציבורית. הפנייה בוצעה אי-אז ב-21 בינואר לפני חודש וחצי.
בעקבות פנייתו של רנר למשרד הפנים, מחלקת פניות הציבור של משרד הפנים פנתה לרון חולדאי ב-3 בפברואר וביקשה ממנו התייחסות תוך 20 יום לנושא. מסתבר שככל הנראה מחלקת מיון הדואר בעיריית תל-אביב לא מתפקדת, כי אחרת קשה להסביר מדוע רון חולדאי לא הצליח להתייחס לנושא. משרד הפנים לא מרפה וב-3 במרץ נשלח לרון חולדאי מכתב נוסף שבו משרד הפנים מבקש את התייחסותו בהקדם לעניין חריגות השכר, ומצר על כך שהוא טרם השיב.
בפעם הבאה שאתם מתבקשים לשלם איזה קנס פיגורים על דוח חנייה או ארנונה, אתם יכולים להפנות את העירייה למכתב הזה של משרד הפנים, ולטעון שבסך-הכל אתם לוקחים דוגמה מראש העירייה.
על השאלה שבכותרת תינתן תשובה ביום שני הקרוב בישיבת מועצת העיר שתדון בתקציב. הישיבה תתקיים במרכז עינב (על הגג של גן העיר) ב-18:00 ביום שני כאמור (16 במרץ).
מסמך התקציב העירוני מורכב מ-3.9 מיליארד ש"ח בתקציב הרגיל (משכורות ופעולות רגילות של העירייה) ועוד 590 מיליון ש"ח של תקציב בלתי-רגיל (פעולות חד פעמיות כמו בניית חניוני ענק). מסמך זה מהווה למעשה את הצהרת המדיניות של העירייה ותוכנית העבודה שלה לשנה הקרובה ותמיכה בו מהווה הסכמה גורפת עם חולדאי על הדרך בה העירייה צריכה לפעול (כלומר, להעצים את התלות של תל-אביב ברכב פרטי ולהגדיל את זיהום האוויר).
בין הרשימות שצורפו לקואליציית העל של חולדאי אחרי הבחירות ניתן למצוא שתי רשימות חביבות של שלושה מנדטים (שכל אחת מהן קיבלה סגן ראש עירייה בשכר) – "הירוקים" של פאר ויסנר ומרצ עם מיטל להבי שהתחייבו לפעול למען תחבורה ציבורית בתל-אביב כדי להקטין את הזיהום, את תאונות הדרכים ועל הדרך גם לצמצם את מצוקת החנייה כך.
מסתבר שהתקציב שמונח על שולחן המועצה הוא תקציב שכל כולו שירת הלל לרכב הפרטי, לזיהום האוויר ולתאונות הדרכים. בעמודים 37-39 בתקציב הבלתי-רגיל מפורטות תוכניות העירייה למימון חניוני הענק והאוטוסטרדות שאומורות לשרת אותן (15 מיליון ש"ח בחניונים ו-30 מיליון ש"ח באוטוסטרדות). כך למשל, מבואר בספר התקציב ש-11.4 מיליון ש"ח אמורים לעבור כדי להפוך את ציר שלבים לאוטוסטרדה עירונית ו-8.4 מיליון ש"ח ישמשו כדי להכשיר את הרחובות סביב חניון הבימה כדי להכיל את נפח הרכב העצום שאמור לעבור דרכם.
אחרי קריאה של מצען של שתי מפלגות הציר נראה שהן אמורות להתנגד בכל תוקף להצעת התקציב המדובר שנמצאת בסתירה גורפת למצע שלהן ולהבטחותיהן לבוחרים, וכך למשל תרשו לצטט את מתוך המצע העירוני של סגן ראש העיר היקר (32,000 ש"ח בחודש), פאר ויסנר מ"הירוקים":
"לא עוד הרחבת כבישים והעדפת הרכב הפרטי אלא החזרת המרחב הציבורי העירוני לתושבים ולהולכי הרגל."
ועל זה נאמר אמן ואמן. אני בטוח שפאר ויסנר וחבריו לסיעה יתנגדו להרחבת ציר שלבים, קיבוץ גלויות ואיילון, או למצער יתפטרו מהקואליציה באם עמדתם לא תתקבל ביום שני. וברשותכם, עוד ציטוט אחד מהמצע של ויסנר והפעם בנושא חניונים:
"מפלגת הירוקים מתנגדת באופן נחרץ להקמתם של עוד ועוד חניונים במרכז העיר כפי שנוהג ראש העיריה רון חולדאי, החניונים שמוקמים בעיר הם פתח לעוד מכוניות אשר יכנסו לעיר."
ושוב נותר רק לברך את פאר ויסנר, דן להט וחיה תמיר שלבטח יתנגדו ביום שני הקרוב להעברת 1.9 מיליון ש"ח לחניון קצה השדרה ו-2.5 מיליון ש"ח לחניון גבעון. כדאי גם לציין שרוב התוכניות האלה עברו את אישור ועדת התכנון והבנייה המקומית והדרך היחידה לעצור אותן מלהתממש היא למנו את המימון ע"י התנגדות לתקציב.
עם מרצ ומיטל להבי אני אפילו יותר בטוח שתהיה הצבעה נגד התקציה האנטי-סביבתי חובב הרכב הפרטי הזה. כך ממש כתוב במצע התחבורתי של מרצ בתל-אביב-יפו:
"הפסקת פיתוח כבישים ראשיים חדשים כדוגמת ציר שלבים ואיילון מזרח העתידים להוסיף תנועה רבה לעיר."
מזל שזה רשום בבירור שחור על-גבי אינטרנט. אפשר להיות רגועים – אין סיכוי שמיטל להבי, תמי זנדברג ואחמד משהראוי יתמכו בהעברת 11.4 מיליון ש"ח לציר שלבים עכשיו.
מעבר לכך, מיטל להבי זכורה לטוב כמי שהייתה אחת המתנגדות הקולניות לאישור התקציב בקודם, ואפילו נשאה דברים חריפים בישיבת המועצה דאז נגד אישור התקציב. להבי תלתה את התנגדותה אז בארבע הסיבות המרכזיות האלה (הדגשה שלי על הנושא החביב עליי):
"1. תקציב הרשות לאיכות הסביבה גם השנה נמוך מאוד ולא מאפשר לה לעמוד ביעדים החשובים שלה.
2. מדיניות העירייה בנושא התחבורה מראה בבירור ההעדפה של רכב פרטי על פני קיימות. ומעודדת את העלייה בזיהום האוויר.
3. בתחומי הרווחה והצדק החברתי עולה כי לא ניתן תשומת לב מספיק לצרכים כמו קליטת עליה, בריאות הציבור ושום מענה רציני לנושא דיור בר השגה.
4. העירייה ממשיכה במגמה של הפרטת נכסים עירוניים לטובת מיזמים כלכליים ואינה פועלת לחלוקה צודקת ומאוזנת של שטחים ציבוריים באזורים שסובלים ממחסור בעתודות."
מיטל להבי ודאי כבר בדקה ומצאה שכל ארבע הסיבות האלה שרירות ועומדות גם כיום ואני סמוך ובטוח שהיא תתנגד נחרצות לאישור התקציב הזה כפי שהתנגדה אז.
כמובן, יכול להיות שהביטחון שלי באמינות של פאר ויסנר ומיטל להבי הוא מופרז, אבל אני חושב שבפתיחתה של קדנציה חדשה ואישור תקציב ראשון הם ודאי ירצו להראות לתושבי תל-אביב-יפו שבחרו בהם שמילה שלהם היא מילה ושהם פועלים נגד המשך מגמת הגדלת זיהום האוויר ע"י דחיפת עוד אוטוסטרדות וחניונים.
לקריאה נוספת:
משהו חביב שנתקלתי בו שוב בימים האחרונים – FlickrVision.
מדובר באפליקציה חמודה שאוספת תמונות שעלו עכשיו לפליקר שיש עליהן תיוג גיאוגרפי (כלומר הן מסומנות על המפה) ומציגה אותן על מפת העולם בקצב של 20 תמונות בדקה (בערך).
מה שבאמת יכול למכר (או לחלופין לשמש כשומר המסך הטוב בעולם) זה הורסיה של זה על GoogleEarth.
(ויש גם TwitterVision למי שממש משועמם).
פוסט זה מוקדש לחברי הטוב אליקו, ולכלבו חמודי תנצב"ה, שהתגוררו בדירה ברחוב דגניה 4 בנוה-צדק במשך 13 שנה, עד שהבניין עבר הסבה למלון בוטיק נוה-צדק. את הסיפור שלפניכם הוא סיפר לי כאשר ישבנו על כוס בירה בקפה נינה, לא רחוק מהבית המדובר ומסביבנו רחשו קולות של אמריקאים וצרפתים. היום אפשר לשלם עבור לילה במה שהייתה הדירה של אליקו את מה שהוא שילם בתור שכירות חודשית בנוה-צדק של אז (לא כל-כך מזמן).
הסיפור מתחיל ב-1910, כאשר משפחת כהן מפרס מגיעה לירושלים. בין העולים ממשפחת כהן נמצא גם הילד בן ה-10, אליהו כהן, לימים הסבא של אליקו (ואליקו אפילו נקרא על שמו). המצב בארץ ישראל ב-1910 לא היה טוב במיוחד ועקב הרעב בארץ (אשכרה, רעב), משפחת כהן עזבה, אבל לא להרבה זמן. כעבור שנתיים, במרסיי, הרב המקומי חיתן את סבו וסבתו של אליקו (בגיל 12!) ושלח אותם חזרה לארץ-ישראל.
הסב אליהו כהן התפרנס כסנדלר ברחוב נחלת בנימין והצליח לרכוש לעצמו חלקת אדמה בנוה-צדק. הבניין ברחוב דגניה 4 נבנה ע"י אליהו כהן בעזרת חומרי בנייה שהוא הזמין ופועלים בשנת 1938. בבניין המקורי היו שתי קומות, כאשר הקומה השנייה יועדה בשביל הילדים לכשאלה יתחתנו (לאליהו כהן נולדו שבעה ילדים בסופו של דבר). עדות מפתיעה לכך שאליהו כהן בנה את הבניין התגלתה בפנינו כאשר הלכנו להסתכל על הבניין וראינו מבחוץ על גרם המדרגות התחתון שנחשף שמו של א. כהן על אחת המדרגות. כנראה, משלוח הלבנים של אליהו כהן סומן בזמנו לפני שהגיע אליו והכתובת נחשפה עכשיו עם שיפוץ הבניין. מסתבר שהקירות יכולים לדבר:
הבלוק עם השם א. כהן
אביו של אליקו נולד ראשון ב-1938 כאשר אליהו כהן ואשתו נכנסו לבית. מלחמת השחרור שהתרחשה כעבור מספר שנים הורגשה היטב בנוה-צדק. אביו של אליקו נפגע בזמן המלחמה בהיותו בן 10, כאשר שיחק עם רימון נפל וכתוצא מכך איבד את ידו. ככל הנראה, במהלך שנות ה-50, עקב מצוקת מקום בבניין, נבנתה עוד קומה ובה שתי יחידות דיור ללא אישור. משפחת כהן המורחבת עברה ב-1974 לפרבר המתפתח חולון והבניין ברחוב דגניה נשאר בבעלותה. היה להם דייר אחד בדמי מפתח בקומת הקרקע ובצעד יוצא דופן אליהו כהן העביר לבנו של אותו דייר את הזכות להמשיך להתגורר בדמי מפתח.
אליקו שכר דירה בבניין אותו סבו בנה ב-1994, כאשר השתחרר מהצבא (ואז גם חמודי הצטרף). בשנים האלה שתי הדירות העליונות בבניין היו מושכרות והייתה עוד יחידה קטנטונת של חצי חדר שהושכרה דרך קבע לפיליפינים ב-100$. כשאליהו כהן נפטר הבעלות עברה לאשתו (סבתו של אליקו) וכשהיא נפטרה הבעלות התחלקה בין שבעת האחים. שבעת האחים החליטו למכור את הבניין ולהתחלק בכסף וב-2004 הוא נמכר לבעלי הננה בר (גולן דור ואחיו).
הבית ברחוב דגניה 4 לפני הפיכתו למלון בוטיק
הבניין היה אמור להיהרס, אבל במפתיע הבעלים החדשים החליטו לשמור אותו ולהפוך אותו למלון בוטיק והכשירו (ככל הנראה) את הדירות הלא-חוקיות שהוספו לבניין בשנות ה-50.
מלון נוה-צדק היום. המרפסת של אליקו למעלה משמאל (שלכם ב-1,500 ש"ח ללילה)
באופן אישי אני הייתי בבניין הזה רק פעם אחת וזה היה במסיבת סילבסטר סוערת ב-2005, כאשר מעל 400 איש נדחקו על גג הבניין בקרחנה שכיום כבר לא מתרחשות כמוה על גגות תל-אביב, ובטח שלא בנוה-צדק. במהלך השנים שאליקו התגורר שם, עברו בבניין אמנים, אנשי הייטק וטיפוסים אחרים שהתאימו לנוה-צדק לפני שהיא סיימה את תהליך הג'נטריפיקציה והפכה לקישקוש נובורישי. הדור של אליקו עזב רובו ככולו את נוה-צדק ולא מעטים ממנו עזבו גם את תל-אביב. נוה-צדק היא אולי המיקרוקוסמוס של תל-אביב – משכונת עוני סלאמסית למקום יקר ותיירותי, והבניין ברחוב דגניה 4 הוא אולי המיקרוקוסמוס של נוה-צדק.
לקריאה נוספת:
1. ועד רמת-אביב הירוקה הקים לעצמו בלוג חביב ביותר. הם מבקשים את עזרת הציבור בתרומת צילומים לגלריה שלהם.
2. מיכאל יעקובסון, אדריכל ומשוטט מקומי, פתח בלוג שמוקדש לסיבובים שהוא עושה ברחבי ישראל. אהבתי את הסיבוב שלו בכפר-סבא.
3. חולדאי עדיין לא החליט מה לעשות עם כיכר דיזנגוף המזעזעת (כולה 11 שנים בתפקיד, תנו לו זמן). מסתבר שכמעט הצלחנו להיפטר מהיצירה של יעקב אגם (שרק מדגישה את העליבות של כיכר דיזנגוף המוגבהת) כאשר ראש עיריית אשדוד לשעבר, צבי צילקר, הציע ליעקב אגם להעביר לאשדוד את המזרקה שלו ולחזק אותה שם. חבל שאגם סרב. בינתיים, נמשיך לקוות שהפשע האורבני יתוקן והכיכר תחזור למפלס הקרקע.
4. יאיר מתרגם למספרים את מחסור הקרקע במדינת ישראל.
5. כתבה טובה על מחקר העוסק ברחוב שינקין.
6. נועה בגון שמה לב שהעירייה מצפצפת על התושבים ואף פעם לא מודיעה להם מראש מתי ולכמה זמן ייסגרו להם את הכביש ליד הבית. ככה זה כשהעירייה מתייחסת לתושבים כאל נתינים ולא כאל בעלי-הבית (ונראה לי שלא מעט תושבים פה מקבלים את זה).
7. סלים כהן. בלוגר. בן 100. נקווה שיתמיד. (הבלוג שלו כאן)
הצעת התקציב של עיריית תל-אביב-יפו לשנת 2009 עלתה לרשת באתר של עיר לכולנו.
הנתונים המספריים ארוכים ארוכים ולא מפורטים דיים כדי להסביר על מה ולמה ההוצאות בתקציב הן כמו שהן. התקציב הרגיל של עיריית תל-אביב-יפו עומד על 3.9 מיליאד ש"ח (לעומת 3.7 מיליארד בשנה הקודמת) ותקציב הפיתוח (התקציב הבלתי-רגיל) יעמוד על 590 מיליון ש"ח לעומת 680 מיליון ש"ח בשנה הקודמת. הצעת התקציב תעמוד להצבעה ב-16.3 בישיבת מועצת העיר במרכז עינב.
מרפרוף על הצעת תקציב הפיתוח עולות הרבה פנינים – כך למשל פיתוח החניונים הנוספים בעיר בשנה הקרובה (חניון הבימה, חניון קצה השדרה ואחרים) יעלה לנו 15 מיליון ש"ח ואילו שדרוג האוטוסטרדות בעיר (עם הפנים לעידוד הרכב הפרטי) יעלה לנו 30 מיליון ש"ח (ואתם תמשיכו לחכות שם לאוטובוס בשקט). חוצמזה, מיקרוסופט יקבלו מאיתנו 2.3 מיליון ש"ח לחידוש רשיונות ובנוסף העירייה תשקיע 300 אלף ש"ח בהתקנת מערכות איתוראן במחשבים ובמזגנים ברחבי מוסדות החינוך בעיר (רבק, כמה מזגנים גונבים פה?)
אתם מוזמנים לעבור על כל התקציב ולהגיב פה עם הערות או לשלוח אליי אבחנות מעניינות לגבי השימוש בכסף שלנו.
למי שלא יודע – בשבוע שעבר אושרו לבנייה שלושה מגדלים של 40 (!) קומות בכיכר המדינה. המגדלים לא כוללים מסחר בקומת הקרקע (מה שאומר שיהיה להם לובי מאיים במיוחד) ובעיקר יתרמו למשטר הרוחות בתוככי הכיכר. כמובן שבתוכנית זאת חלק בלתי-מבוטל מהשטח "הירוק" שיישאר בכיכר יהיה שטח מעל חניונים ורמת האטרקטיביות שלו צפוייה להיות נמוכה להחריד כמו בשאר השטחים הבנויים מעל חניונים בעיר.
מדובר ללא ספק בהחמצה של אפשרות לבנייה מרקמית הגיונית אשר כוללת עירוב שימושים בכיכר המדינה שהייתה יכולה ליצור כיכר אנושית ומזמינה, למשל כפי שהציעו חברי אורבניקה בדוגמה הזו. לצערנו, ההזדמנות הזו הוחמצה וכיכר המדינה נועדה להישאר בשיממונה. חברת מועצת העיר תמי זנדברג חושבת משום מה שחברי מועצת העיר יצליחו למנוע מיזמי המגדלים לחרב את השטח שנמצא מעל החניונים שלהם. אשרי המאמין!
חוצמזה, ביום רביעי הקרוב תדון בועדה המקומית תוכנית למגדל נוסף של 31 קומות (די נמוך האמת) בבית לסין בסמוך לכיכר המדינה. אתם יכולים לראות את הפרטים בסדר היום שמופיע כאן בעמוד 59. זו גם הזדמנות להודות לסגנית ראש העיר, מיטל להבי, שהיא היחידה מקרב חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה שמפרסמת מראש את סדר היום של הועדה וחושפת אותו לציבור. אם כבר להבי, אז הנה ערר שהיא הגישה נגד האובר-מגדליזציה שחולדאי מתכנן לרחוב יצחק אלחנן.
 | צדיק על לא על הדיור לבדו צועד האדם… |
 | Naz על פרויקט ג'בליה |
 | יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… |
 | גיני על ציטוט עירוני |
 | מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… |
עוד בלוג תל אביבי 