אם עוד לא הצבעתם, אז הזמן הוא עכשיו – עד 22:00.
זה השיר שרץ לי בראש:
דב חנין הכריז על מועמדותו לראשות העירייה ב-11 באוגוסט בדיוק לפני שלושה חודשים, ופתח למעשה את מערכת הבחירות המקומית הסוערת שהייתה לנו כאן. המועמדות של דב חנין לראשות העירייה גרמה לכך שבבלוג הזה נכתבו די הרבה פוסטים בנושא הבחירות.
מתוך ערימת הפוסטים שנכתבו כאן בשלושה החודשים האחרונים אני מתכבד להציג בפניכם את מה שאני חושב שהיו הפוסטים הטובים ביותר, המשפיעים ביותר (לא כולל פוסטים אורחים, שהיו פשוט מעולים) ואלה שנראה לי שיישארו חשובים גם לעתיד. ליד כל פוסט יש את התאריך בו הוא פורסם, מעין כרוניקה של הבלוג:
1. יש בחירות בתל-אביב!!! ב-11.08.08. דב חנין מכריז על ריצה לראשות העיר במסיבת עיתונאים בגן מאיר. אף אחד עדיין לא צופה את כמות העניין (היחסי) שהבחירות האלו יעוררו בתקשורת ובציבור התל-אביבי והיפואי.
2. כמה מצביעים צריך בשביל להיות ראש-העיר? ב-18.08.08. פוסט שהציף כמה מספרים רלוונטיים למערכת הבחירות. פחות מ-56,000 איש תמכו בחולדאי בפעם האחרונה שהוא התמודד. אחוז ההצבעה היה עלוב ועמד על 29 בלבד (הנמוך בערים הגדולות בישראל) בתל-אביב.
3. "… אבל דב חנין הוא קומוניסט" ב-24.08.08. ניסיון לעזור למטה של חולדאי עם עוד כמה ספינים.
4. הכישלון המהותי של חולדאי בניהול התחבורה בעיר תל-אביב ב-10.09.08. ביקורת על תכנון התחבורה בעיר תל-אביב ועל כך שלא סופרים כאן את הולכי הרגל כשמתכננים.
5. מי אישר את מגדל נוה-צדק? ב-29.09.08. דורון ספיר, סגנו של חולדאי, התבלבל בעובדות הנוגעות לאישור מגדל נוה-צדק. הפוסט מראה שמגדל נוה-צדק אושר ע"י חולדאי וכל הספינים שאומרים שלחולדאי לא הייתה נגיעה לזוועה האורבנית הזו הם חסרי שחר.
6. סמי, רון והפיאסקו של המוזיאון ב-07.10.08. הסיפור על סמי עופר, רון חולדאי והניסיון למכור את מוזיאון תל-אביב, שלמזלנו לא הצליח.
7. בואו נדבר על מגדלים ב-14.10.08. מגדלי מגורים הם נושא שכדי לדבר עליו. יש גישות אדריכליות שטוענות שהם רעים לעיר, ויש כאלה שטוענות שהמגדלים האלה טובים לעיר. חבל שלא מדברים על זה מספיק.
8. מדוע אני מצביע דב חנין – תחבורה ציבורית ב-16.10.08. יש עוד הרבה סיבות טובות להצביע לדב חנין.
9. פאר ויסנר לא מפסיק עם הבלופים ב-26.10.08. נו, הוא פשוט לא מפסיק.
10. רק לא ש"ס? ב-07.11.08. על יעל דיין, כלנתריזם וצביעות.
יום הבחירות המקומיות הגיע.
כאן תבררו בדיוק איפה אתה מצביעים, אם אתם עדיין לא סגורים על זה (אני מצביע בתיכון עירוני א' ברחוב שפרינצק).
כאן אתם יכולים לקרוא על כל נהלי ההצבעה, שעות ומעטפות (פתק צהוב לראש העירייה ופתק לבן לסיעה למועצה).
אל תשכחו לקחת רישיון או תעודת זהות לקלפי (גם דרכון ישראלי בתוקף זה בסדר). את הפתק לבוחר אתם לא צריכים בשביל להצביע.
חשוב: אם אתם מסתובבים עם חולצה או סמל שקשורה לאחד המתמודדים או המפלגות תצניעו אותה לפני הכניסה לקלפי, או כמו שאמר נויפלד אם התכוונתם להסתובב באותו יום בחולצת תעמולה או סטיקרים, הביאו איתכם חולצה נוספת או ז’קט או כל דבר שתוכלו להחליף או להתכסות בו.
עדיף להצביע כמה שיותר מוקדם כדי לייצר רעש תקשורתי שיסחוף אחריו עוד מצביעים וכך תהיה לנו חגיגה אמיתית לדמוקרטיה העירונית.
שעות ההצבעה הן מ-7 בבוקר עד 10 בלילה.
אריק, תן לנו בראש עכשיו:
כמה לינקים, רגע לפני הבחירות:
1. דרור בורשטיין כותב על האפשרות לאפקט דומינו חיובי בעקבות הבחירות בתל-אביב.
2. ד"ר אייל גרוס נותן 10 סיבות טובות להצביע דב חנין.
3. ברכה קונדה בתגובה שאהבתי כאן בבלוג על מערכת הערכים הנוכחית שהורסת את הרקמה של תל-אביב.
4. בהמשך לתגובה של ברכה קונדה, רשימת המגדלים המתוכננים בעיר תל-אביב – חלקם טובים, חלקם ממש לא.
5. ש"ס בוחרת באורן שחור (כמו האמריקאים, גם הש"סניקים מצביעים לשחור).
6. אגודת ישראל הולכת עם חולדאי.
7. ויסנר ו"הירוקים" ממשיכים לזהם את הסביבה באמצעות שלטים ובקבוקים.
8. מהיום עבדכם הנאמן הוא מועמד רשמי לראשות עיריית תל-אביב-יפו ב-2013. העניין הוכרע באופן חותך, כאשר בתגובה בוואינט (ראו תגובה 16) כבר הספיקו לקרוא לי שמאלן רדיקלי ולתהות על יכולת עמידתי בשעת נגינת התקווה.
9. שיר לכולנו:
מקבץ קצר לפניכם:
1. צ'יקי מפרט בפוסט ארוך מדוע הוא תומך בדב חנין ובעיר לכולנו. ציטוט משובח במיוחד (ההדגשה במקור):
העמדה של חולדאי היא שאם יהיה טוב לעשירים, יהיה טוב לכולם. חנין חושב שטוב לדאוג לכולם מראש, שזה כולל אותי ואותך, הקורא או הקוראת. יש סיכוי שחנין טועה, וחולדאי צודק. יכול להיות שמגדלים על הים ובנווה צדק זה טוב, יכול להיות שתערוכות גלובוסים, פינגווינים ומקקים ברוטשילד זה טוב וצריך אפילו יותר מהן, יכול להיות שעדיף לתת את הארנונות שלנו לשיפוץ הבימה ולא לתת שקל לתרבות צעירה, יכול להיות שטוב שמחירי הדירות עולים ושצעירים תפרנים יעזבו לערים אחרות ושהעשירים שיכנסו הם תושבים נקיים ושקטים מהם, יכול להיות שטוב שמגרשים את התושבים מיפו ומכפר שלם, יכול להיות שטוב שסוגרים פאבים במרכז העיר ועושים קצת שקט, יכול להיות שטוב שכדי לעשות משהו במחלקות שונות צריך לשים כסף לפקיד מתחת לשולחן, יכול להיות שזו אסטרטגיה נכונה לבנות יותר כבישים וחניונים ופחות תחבורה ציבורית ואופניים, יכול להיות שכל האנשים מיפו, גינת ספר, בלומפילד, פלורנטין ובריכת גורדון הם נודניקים, יכול להיות שחולדאי עשה בשכל שלא התראיין חמש שנים, אלא פשוט עשה מה שהוא רוצה. יכול להיות שטוב לתת לשלטון הנוכחי להמשיך לעוד קדנציה, ולא לקחת סיכון ולבחור בחנין. כי חנין מבטיח תרבות פוליטית חדשה לגמרי. הוא אפילו לא מציע משהו ברור ושמאלני, אלא פוליטיקה השתתפותית, עם ועדות תושבים ומומחים, חשבתם שהצבעתם וגמרנו? גם אחרי הבחירות תהיה לכם עבודה. פחד מוות.
2. ארי שביט מסביר על הזכות הגדולה שיש בהצבעה לחנין ובהפיכת תל-אביב לעיר כל תושביה. ציטוט:
"נכון: דב חנין הוא קומוניסט. לא קל לציוני לתמוך בקומוניסט. אבל הבחירות הן עירוניות ולא ארציות. השאלה העומדת על הפרק אינה אם ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, אלא אם תל אביב-יפו תהיה עיר כל תושביה. חנין מצדו הוכיח את ניקיון כפיו בכך שצירף לרשימתו גם אנשי ליכוד וחובשי כיפות. על כן אין שום הצדקה לקמפיין המכוער המנוהל נגדו. גם הוא וגם התנועה שבראשה הוא עומד הם סיבה לגאווה לאומית ולא לרדיפה מקארתיסטית."
3. יגאל חי מנתח את ההבדלים בין חנין לחולדאי בנושאי דיור ותחבורה.
4. אביב לביא כותב על טעמה המשובח של הדמוקרטיה התל-אביבית בבחירות האלו.
5. מסיבת המהפך מאחורינו. עכשיו נשאר רק לעשות את זה בקלפי. שאפו למארגנים.
6. שוקי מסביר על המצוקה של מרצ. אני מניח שמרצ מזדהים עם הקליפ (שיש שיאמרו שהוא גזעני) הזה.
7. רינו צרור ביקש להבין את דעתו של חולדאי בנושאים שונים, אבל חולדאי נעלם. ציטוט:
"אבל הוא שתק. הוא שלח את אנשי התקשורת שלו, יש כמה, כדי שכל השאלות הללו תישארנה בלי תשובה. הם גם הסבירו, לרגע, שמדובר בסוג של בעיה בינו לביני, ומשום כך. אין שום בעיה בינינו, נשבע, אבל כדי שלא יאמרו שלא הפכנו כל אבן, ביקשנו לראיינו באמצר עות עיתונאים אחרים. איפה. הפחדנים ביטלו הכל."
8. הקרב על ראשות העיר כפי שמשתקף בפריים טיים של ערוץ 2:
פוסט אורח מאת עו"ד יוסי מאוטנר, שותף במשרד עורכי הדין שרון כהן ושות', וחבר בצוות הניהול של בר "השכן".
"דור ה-Y" הוא מונח הלקוח מהתרבות הפופולרית ושמקובל לתאר באמצעותו את הדור שנולד בארצות המערב בין השנים 1982-1995. הספרות מגדירה דור זה כמונע-הצלחה, מרוכז בעצמו ובאיכות חייו מצד אחד, ומאידך כדור מודע ודעתן, בעל תודעה קהילתית גלובלית מפותחת ומפוכחת.
הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים המזוהים עם האינטרנט והגלובליזציה ותרבות הצריכה הקפיטליסטית, הם שעיצבו את דור ה-Y , המקדש ערכים אינדבידואליסטיים ונהנתניים כגון איכות חיים, רווחה אישית, ושכר גבוה. דור ה-Y נולד לתוך עידן שבו השוק עומד במרכז הבמה. בהתאם, אימץ לעצמו דור זה תפיסות עולם ליברליות מרכזיות שבמרכזן הפרט, הגשמה עצמית במקום העבודה, ושיפור רמת החיים האישית.
במקביל, בזכות תרבות הפנאי הרשתית המאפיינת דור זה, שעיקרה גלישה באינטרנט, שימוש בתוכנות מסרים מיידיים, ופעילות ברשתות חברתיות, בלוגים ופורומים – פיתח דור ה-Y, במידה רבה, תודעה קהילתית וירטואלית ומודעות ערה לערכים גלובליים וסביבתיים.
בניגוד לדור ה-X שקדם לו, ושאופיין בספרות כדור אפאטי, מרדן ומבולבל, דור ה-Y רחוק מלהיות אדיש. דור זה הוא דור ביקורתי ודעתן, המרבה לעסוק באינטרנט בנושאים בעלי חשיבות ועניין עולמיים. זכויות אדם, זכויות בעלי חיים, ותחומים אקולוגיים וסביבתיים – במיוחד יחסי הגומלין העדינים שבין האדם וכדור הארץ – הם רק כמה מהתחומים שבהם עוסק דור ה-Y, כחלק מפעילותו הרשתית.
אלא שמאפייני דור ה-Y מבוססים על סתירה פנימית עמוקה שטרם נפתרה. חיבתו של דור ה-Y לתרבות השוק ולהיפר-צרכנות איננה מתיישבת כלל ועיקר עם מודעותו הסביבתית המפותחת. כך לדוגמא, הרצון לצמצם את מספר המכוניות הנעות בכבישים וזיהום האוויר הנובע מהן, מנוגד מעיקרו לתופעת ה"וולמארטיזציה", המרחיקה את מרכזי המסחר מאזורי המגורים, ולהתעצמות תרבות הקניונים; השאיפה להתרחבות הגנים ציבוריים והמרחבים הירוקים הפתוחים בעיר, מתקשה לעמוד בכפיפה אחת עם הצורך הגובר בחניונים ושטחים מסחריים; והכמיהה למרחב אווירי נטול קרינה סלולארית אינה יכולה לדור בצוותא עם חיבת היתר של דור ה-Y למכשירי טלפון ניידים מהדור השלישי.
בעקבות דברים אלה, קשה לכאורה לחזות מראש מה תהיה מידת תמיכתם של הנמנים על דור ה-Y בדב חנין, המועמד הסוציאל-סביבתי לראשות עיריית תל אביב. חנין קורא תיגר פומבי על האדמיניסטרציה ההגמונית של ראש העירייה המכהן, רון חולדאי, המקדמת "מנהטניזציה" של העיר תל אביב והפיכתה לבירה כלכלית ים-תיכונית.
ואולם, מבחינה מדוקדקת של השטח, עולה יותר מלכאורה כי דור ה-Y בדרך לבחור בחנין. סקר שנערך בראשית אוקטובר 2008 על ידי מכון דחף בראשות מינה צמח עבור "ידיעות תל אביב", מלמד כי חנין מוביל בבירור ובפער גבוה בקרב בני דור ה- Y. כשנשאלו בני 18-24 בעבור מי יצביעו – 55% מהנשאלים אמרו כי יצביעו לחנין, ורק 17% אמרו כי יצביעו לחולדאי. גם בקרב בני 25-29 התוצאות היו דומות – 46% לחנין ורק 23% לחולדאי.
אלא שכאמור, האג'נדה שמקדמים דב חנין ורשימתו, "עיר לכולנו", עומדת מכמה בחינות חשובות בסתירה לתפיסת העולם הצרכנית המאפיינת את דור ה-Y. חנין הוא אנטי-קפיטליסט מובהק, החבר מאז 1990 בהנהגת מפלגת מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית). תפיסת עולמו מושתתת על ערכים סוציאליסטים, תוך שימת דגש על רווחת הכלל, לא פעם על חשבונו המיידי של הפרט.
חנין מבקר בכתביו באופן מובהק את אורח החיים הצרכני המאפיין את העולם הגלובלי והקפיטליזם המאוחר. לגישתו, תרבות הצריכה, המציבה את השוק כזירת הפעילות התרבותית והחברתית המרכזית בחברה, מבטאת קיום אנושי רזה. חנין מוחה על קיום אנושי שעיקרו בהחלפת סחורות ושירותים. לגישתו על בני אדם לבחון את חייהם מחוץ לגדרי עולם השוק ולבחון מה באמת הם יכולים לעשות ולהיות בחייהם כדי ליצור לעצמם חיים בעלי משמעות.
חנין מתנגד לאדישות השבעים ולאורח החיים הנהנתני. הוא סבור שהדפוס הכלכלי והגלובלי העכשווי, המקדש את תרבות הצריכה והשוק החופשי, אינו מתחשב ביכולות האקולוגיות של כדור הארץ, ומבחינה זו הוא אפילו מסכן את קיומה של האנושות. לגישתו, קיימת סתירה פנימית עמוקה בין תפיסת ה"פרט כצרכן", העומדת בבסיס החשיבה הקפיטליסטית, ובין כושר הייצור המוגבל של כדור הארץ.
מבחינות רבות, הבחירות לראשות עיריית תל אביב מהוות עבור דור ה-Y נקודת מפנה תודעתית בדרך ליישוב הסתירה בה הוא שרוי. את נתוני התמיכה הגבוהים של דור ה-Y בחנין אין לפרש אלא כהפנמת העובדה שלא ניתן לקיים "אקופיטליזם". החתירה לחברה סולידארית וערכית, המושתתת על ערכים קהילתיים והגנה על הסביבה, לא תוכל להתיישב לאורך זמן עם המציאות הקפיטליסטית במתכונתה הנוכחית.
את הבעת התמיכה הרחבה של דור ה-Y בחנין יש להבין כמשקפת את מצוקתו ואת אי-שביעות רצונו מהסדר החברתי-כלכלי בו הוא שרוי. פעילותו האקטיביסטית האינטנסיבית של דור ה-Y בבלוגים, ברשתות חברתיות, ובעיתונות המקוונת למען בחירתו של חנין מלמדת בראש ובראשונה כי דור ה-Y רוצה שינוי. הקיום האנושי הרזה, המעניק לחייו של הפרט משמעות דלה כצרכן המתנהל בתנאי שוק, אינו מספיק לו עוד והוא חותר למצוא את החיים בעלי המשמעות אותם מציע לו חנין.
תמיכתו של דור ה-Y בחנין הוא מאורע בעל חשיבות דרמטית. בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות הצליח מועמד פוליטי לעורר ולסחוף אחריו דור צעיר של מצביעים פוטנציאליים. חנין פעל בחוכמה כאשר ניהל את מירב הקמפיין שלו באינטרנט, הלא היא כיכר העיר של דור ה-Y. חנין פרט על עצביו החשופים של דור ה-Y כאשר העלה לסדר היום נושאים הנוגעים וחשובים לו, שעוררו וגירו אותו לעסוק בסתירה הקיומית בה הוא מצוי.
המבחן הגדול של דור ה-Y יתרחש ביום שלישי האחד עשר בנובמבר 2008. בידו הזדמנות חד-פעמית ליצוק סוף סוף תוכן וליצור שינוי לא בעולם הווירטואלי, אלא הפעם בעולם המוחשי.
כן אנחנו יכולים.
מסתבר שבסרט "ביג ליבובסקי" יש מסר סמוי לבחירות:
"לפעמים אתה אוכל את הדוב, ולפעמים הדוב אוכל אותך".
(תודה ליוחאי על העריכה)
פוסט אורח מאת אדר' שלומית זוננשטיין
הערת פתיחה של לרמן: הפוסט מתייחס לנתיב התחבורה הציבורית המוצלח שנוצר במקרה בשדרות ירושלים במהלך עבודות התשתית במקום. לא מזמן "הסתיימו" עבודות התשתית והנתיב המהיר נעלם. שלומית זוננשטיין תמשיך לחכות לתחבורה ציבורית יעילה בתל-אביב-יפו.
ביוני 2007 החלו עבודות תשתית של הרכבת הקלה בשדרות ירושלים. העבודות בוצעו במקטעים בצידו המזרחי של השדרה. בכל מקטע נחסם הצד המזרחי לתנועת כלי רכב ואילו הצד המערבי של השדרה היה פתוח לתחבורה ציבורית בלבד. לפי אתר נ.ת.ע כללו העבודות: שינוי תוואי קו מתח עליון, חידוש קו מים ביוב וניקוז, גינון וריהוט רחוב חדש.
בזמן העבודות השדרה נחסמה ע"י גדר ברזל והולכי הרגל נותבו ע"י מעברים לתחנות האוטובוס שהועתקו לצידו המערבי של השדרה, כמו כן נוספו רמזורים שנועדו לאפשר בנקודות מסויימות חציה של הולכי רגל מצד אחד של השדרה לצידו השני, ושילוט שכלל הסבר על מיקום תחנות האוטובוסים ומיקום החנויות שנחסמו כתוצאה מגדר הברזל. מלבד הבילבול שנוצר כתוצאה משינוי מפת השדרה והבלגן הצפוי מכל שיפוץ של רחוב נוצרה בטעות תופעה נוספת לא מכווונת, השדרה הפכה להיות ידידותית במיוחד לנוסעי התחבורה הציבורית.
כאשה העובדת בלב תל-אביב, גרה ביפו ואין ברשותה כלי רכב פרטי, אני נוהגת בכל בוקר לצאת אל השדרה ולקחת אוטובוס למקום עבודתי. עד תחילת עבודות התשתית בשדרות ירושלים הנסיעה כללה עליה לאוטובוס ועמידה בפקק של כ20-40 דקות לאורך כל שדרות ירושלים, כאשר בסוף השדרה אחרי הצומת עם רח' אילת משתחרר הפקק. כצעד נואש כחלק ממלחמתי בפקקים התחלתי בתחרות עם קו האוטובוס בשד' ירושלים במקטע שבין רח' נס לגויים עד רח' אילת, אני הלכתי על השדרה והאוטובוס נסע במקביל בתוך הפקק האמור, עצוב לומר שהגענו לצומת ביחד. חשוב לציין שעד תחילת עבודות התשתית בשדרה הנסיעה מ 6:00 עד 8:00 בבוקר היתה מיועדת לתחבורה ציבורית בלבד לכיוון צפון, ואכן בשעות האלו הנסיעה היתה מהירה יחסית, אך החל מהשעה 8:00 השדרה היתה פקוקה לפחות עד הצהריים.
ברגע שהתחילו עבודות התשתית וההתנועה נחסמה לכלי רכב, הפקק נעלם כליל, והנסיעה לאורך השדרה בתחבורה ציבורית היתה לוקחת כ5 דקות! התגשמותו של חזון דוגלי התחבורה הציבורית. אכן ההליכה לאורך השדרה היתה מסורבלת, הסוחרים התלוננו, אך אני הייתי מאושרת ולא הפריע לי שהורסים את השדרה. אפילו הצלחתי להתעלם מאיי הזבל שנוצרו לאורך השדרה כי לא היו פחים, ואיכות החיים שלי עלתה פלאים. חשבתי לעצמי כך יהיה עם הרכבת הקלה, אכן שיפור משמעותי לאיכות החיים.
לפני כשלושה שבועות הסתיימו עבודות התשתית, כפי שנכתב על השלט המורה על העבודות "סיימנו". האמת שנבהלתי, סיימו? על מה הם מדברים? הריצוף עוד לא הושלם, תאורת הרחוב שהפסיקה לעבוד עדיין לא שבה, בתחנת האוטובוס שלי אין איפה לשבת (בניגוד למצב הקודם) והשדרה במצב קטסטרופלי. מה שכן הסתיים היו ימי החסד בתור נוסעת בתחבורה הציבורית. התנועה חזרה למצבה הקודם, מה גם שכיום ההסדר של נתיב לתחבורה ציבורית בלבד עד שמונה בבוקר אינו קיים. במשך השבועות שחלפו מאז הספיקו לרצף את הצד המזרחי של השדרה ובתחנת האוטובוס שלי הניחו ספסל ללא כל קירוי (בקרוב חורף). ישנן תחנות שאפילו לא הציבו בהן ספסל, צידה המערבי של השדרה נשאר כפי שהיה לפני תחילת העבודות, ובשדרה לא תראו הולך רגל אחד, פשוט כי זה בלתי נסבל, תאורת הרחוב לא תוקנה (או הוחלפה) ומצבם של פחי הזבל ביפו ככלל ובשדרה בפרט ראויים לפוסט משלהם …
באתר של נ.ת.ע כתוב שהקו האדום יתחיל לפעול ב2012. לא מצאתי פירוט נוסף מתי ימשיכו את העבודות בשדרה וכנראה המצב הזמני של שדרה חצי משופצת ימשך לפחות עד תחילת פעילות הקו האדום ,במקרה הטוב ב2012.
שדרות ירושלים. באמת סיימנו?
מחרתיים מצביעים לראשות עיריית תל-אביב-יפו ולמועצת העיר.
ההצבעה מתבצעת בשני פתקים – פתק צהוב למועמד לראשות העירייה ופתק לבן לרשימה למועצה.
אם אתם עוד לא סגורים על הקלפי שלכם, בלינק הזה אתם יכולים לברר בדיוק.
כדי להצביע צריך לבוא לקלפי עם רישיון, או עם תעודת זהות או עם דרכון. לא צריך להביא את הפתק לבוחר בשביל להצביע.
הבחירות יתקיימו בשעות 7:00 עד 22:00 (ממש כל היום), ושאר הפרטים לגבי נהלי ההצבעה ניתנים כאן.
סיכום לינקים:
ראובן אדלר, למי שלא מכיר, הוא שיאן הספינים של ישראל ואחד מהדמויות שעומדות מאחורי הקמפיין המהוקצע של רשימת "רוב העיר" שמכנה את עצמה גם רשימת הצעירים של תל-אביב (על-פי כתבה בטיימאאוט, עמ' 34).
למי שהשם עדיין לא מוכר, אז בין הישגיו של אדלר בעבר ניתן לציין את שיווקו של אהוד אולמרט כראש ממשלה אמין, זהיר ושקול, ואחרי זה קיבלנו בתמורה את מלחמת לבנון השנייה. לפני אולמרט, הישגו הגדול ביותר של אדלר הוא בהפיכתו של אריק שרון מפושע מלחמה לסבא חביב. פועלו של ראובן אדלר הונצח בזמנו בסרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין".
ועכשיו, אחרי ששרון נכנס לתרדמת ואולמרט סופסוף פרש (ובקרוב ככל הנראה נשתה קפה ביחד אצל דני בג'ורג'יה, ואז אני אוכל לשאול אותו למה הוא הכניס את ההורים שלי חודש למקלט), התפנה אדלר כדי "לתמוך ולסייע" לרשימת "רוב העיר" – רשימת "הצעירים". מפלגות נישה הן לא דבר חדש, והן משמשות כר נרחב לספינים ולמנדטים. בכנסת הנוכחית יש לנו את הגימלאים שלא באמת עזרו לגימלאים ובמועצה יש לנו את "הירוקים" בראשותו של ויסנר, שלא באמת קשורים לשום עניין ירוק. ועכשיו יש לנו ניסיון למפלגת נישה נוספת תחת הנושא של "צעירים". בהערת אגב ניתן לציין שויסנר ו"הירוקים" חתמו על הסכם עודפים עם "רוב העיר". וכבר שנו חכמים: אמור לי חבריך ואומר לך מי אתה. עוד נקודה של דמיון בין "רוב העיר" ו"הירוקים" היא היעדר קיומם של בחירות פנימיות ברשימות אלו. מקור בכיר ב"רוב העיר" שפרש עקב חילוקי דעות ניסה לקדם שם דמוקרטיה אך כשל.
מכיוון שלדעתי אדלר באמת מבין משהו בקמפיינים ופרסום, ולדעתי הוא העמיד קמפיין יפה, אני אפרוש פה קצת מההצלחות של אדלר בקמפיין של "רוב העיר" למועצה:
1. בחירת השם המטעה "רוב העיר". בקרב בעלי זכות הבחירה למועצת אין רוב לצעירים, ושם הרשימה הוא הטעייה מכוונת. 52% טוענים ברשימת "רוב העיר" מתושבי תל-אביב הם אנשים מתחת לגיל 35. העניין הוא שקבוצת הגיל הזו כוללת ילדים מתחת לגיל 17 שאינם בעלי זכות הצבעה. דרך אגב, ברשימת "רוב העיר" אין אף הורה לילד קטן ותמהני כיצד רווקים בגיל 20+ יוכלו לייצג אינטרסים של ילדים בני 3 שצריכים גן ילדים ליד הבית. לדעתי, תיטיב לעשות זאת תמי זנדברג, מועמדת מס' 2 במרצ, צעירה שנולדה לה לא מזמן תינוקת.
צעירים על-פי אסף זמיר (מועמד מס' 1 ב"רוב העיר" ) וחבריו הם אנשים עד גיל 35. מה שטוב בהגדרה הזו היא שהיא כוללת גם אותי כצעיר (לא מזמן מלאו לי 31 קייצים), למרות שמסתמן שהבמלך הקדנציה הקרובה של מועצת העיר אחדל מלהיות צעיר (ב-2012 אהיה כבר בן 35, רחמנא ליצלן), ולכן מן הסתם "רוב העיר" יפסיקו לייצג את האינטרסים שלי כ"צעיר" במועצה, אם ייכנסו.
2. אייל קיציס. קיציס הוא סלבריטאי מהשורה הראשונה של ישראל, כמו אורנה בנאי שכיהנה במועצת העיר האחרונה מטעם מפלגת "הירוקים" (כבר אמרתי שהם בהסכם עודפים עם "הצעירים"?) שלא הצליחה להגיע אפילו לחצי מישיבות המועצה. קיציס הוא הפרזנטור של רשימת "רוב העיר" ורבים אף חושבים שהוא המועמד שלהם במקום הראשון למועצה. מה שקצת מגוחך הוא שקיציס הוא לא "צעיר" על-פי ההגדרה של אסף זמיר. קיציס כבר בן 39, ובקרוב מתפנה לו סוויטה ב"אחוזת ראשונים".
3. שימוש בפרובוקציה סקסיסטית. דבר שמקובל בהרבה מסעות פרסום הוא ליצור קליפ שמעורר דחייה רבתי וכך לזכות שידברו על אותו קליפ. הקליפ בו קיציס מדמיין את תל-אביב ללא צעירים הוא קליפ משמעם, טרחני וגרוע מבחינת עריכה וצילום. הקליפ הזה זכה לחשיפה תקשורתית בגלל השימוש בקיציס (ראו סעיף 2) וירידה לרמה הנמוכה ביותר שאפשר מבחינת היחס לנשים. בבתי-ספר לפרסום מלמדים שאין דבר כזה כמו פרסום שלילי, ולכן בוצעה כאן ירידה לרמה הנמוכה ביותר כדי לגרות את סף הפרובוקציה שהתקשורת כל-כך אוהבת.
על-פי הקליפ של קיציס תל-אביבי אמיתי הוא זכר שלא מסוגל לאהוב נשים, אלא רק לזיין אותן. אני מדמיין את תל-אביב עם אנשים שאוהבים אחד את השני ובלי קיציס.
4. "חייבים צעירים בעירייה". זו סיסמת הקמפיין של "רוב העיר" מתוך הנחה שאינטרסים של "צעירים" צריכים להיות מיוצגים ע"י "צעירים". בכל מקרה, הקמפיין שלהם מתעלם מכך של"עיר לכולנו" יש מועמד "צעיר" – יואב גולדרינג במקום 4, וגם למרצ יש מועמדת "צעירה" – תמי זנדברג במקום 2. כמו כן, לצערנו אף ילד בן 15 לא ייצג את האינטרסים של חבריו במועצה הבאה וגם לא תהיה שם אף ילדה בת 4.
5. ניסיון מוניציפאלי. מישהו יודע מה הניסיון המוניציפאלי של אסף זמיר (מס' 1 ברשימת "רוב העיר")? האם הוא היה פעם בהפגנה או בישיבת ועדה כלשהי או שהיה מעורב בנושא מוניציפאלי כלשהו? גילוי נאות: נפגשתי עם אסף זמיר לבקשתו ולא התרשמתי שהוא מכיר את המנגנון העירוני כלל (ואם הוא היה מכיר משהו מן הסתם זה היה צריך להופיע פה).
6. רוב העיר הם סחבקים של חולדאי, אבל הם מנסים להסתיר את זה. נתקלתי בסרטון שלהם שמכפיש את לדב חנין וקורא לו חנון הזוי וקומוניסט מוצהר (כאן בהיתוך הקר). נדמה לי ששלי יחימוביץ', רון חולדאי, גדעון סער, אבירמה גולן ולא מעטים מחברי האליטה הישנה והעייפה אמרו את זה לפניהם, בניסיון להפחיד את תושבי תל-אביב ויפו. לא מפתיע שגל אוחובסקי הודיע על תמיכה בהם במקביל לראיון מתחנף לראש העירייה הנוכחי (שגם בו הוא תומך).
לקריאה נוספת:
 | צדיק על לא על הדיור לבדו צועד האדם… |
 | Naz על פרויקט ג'בליה |
 | יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… |
 | גיני על ציטוט עירוני |
 | מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… |
עוד בלוג תל אביבי 