זה התחיל בתור פוסט על מושבים משניים (Secondary seating) בכיכרות עירונית והתגלגל לפוסט שאני מקווה שיקיף את נושא הכיכר העירונית בתל-אביב ובכלל (יותר נכון, יהיו פה לינקים למקומות אחרים שמקיפים את הנושא).
בכל מקרה, נתחיל במונח מושב משני בחלל ציבורי, כפי שהגדיר אותו האדריכל יאן גהל. מושב משני בכיכר הוא כל אותם מקומות שניתן לשבת עליהם, למרות שהם לא ספסלים או כיסאות והשימוש העיקרי שלהם הוא אחר. דוגמאות למושבים משניים בחללים ציבוריים הם מדרגות, מונומנטים, קירות נמוכים וכדומה. ספסלים אינם נכללים בקטגוריה הזו מכיוון שהם מיועדים קודם כל לישיבה בתור שימוש עיקרי. על-פי גהל, חשיבותם של המושבים המשניים בכיכרות הינה ליצירת מקום בו אנשים יכולים לעצור ולשבת במגוון צורות, וכך להתבונן בעוברים ושבים, להיות חלק מהתיאטרון העירוני ולהעצים את חיותה של העיר. אני מקווה שאני מספיק ברור פה בהגדרה. לשם המחשה, בכיכר רבין אין כמעט מקומות ישיבה משניים, פרט לבטון שמקיף את העץ במרכז הכיכר והקיר הקטן בשולי המזרקה הגדולה.
הקיר הקטן ליד המזרקה מאפשר לאנשים לשבת בנחת ולנהל שיחה

כידוע, בתל-אביב מרבים לדבר על החיוניות של הרחובות ומשינה כבר אמרו ש"ברחובות שלנו יש קסם מיוחד", אבל כיכרותיה של תל-אביב סובלות מאוד ונעדרות כל קסם. אם זו כיכר דיזנגוף שנהרסה, ועכשיו אנו ממתינים לכך שיורידו אותה, ואם אלו כיכר המדינה וכיכר אתרים שנולדו עם מומים קשים שמונעים מהן לתפקד. כיכר רבין, שהיא הכיכר החשובה בישראל, סובלת מהעדר של מקומות ישיבה משניים שהיו יכולים להיות ממוקמים באמצע הכיכר ולאפשר לאנשים לשבת בכיכר הזו באופן שהיה מביא עוד אנשים להשתמש בה ביומיום. לצערנו, האנדרטה שתומרקין שם בכיכר אינה מאפשרת ישיבה לעוברים ושבים בניגוד למונומנטים רבים בכיכרות מרכזיות בעולם שמאפשרים ישיבה.
לא יושבים ליד האנדרטה של תומרקין

בניגוד לתומרקין, אנשים אחרים תכננו אנדרטאות שמשתלבות במרקם העירוני שמקיף אותם והנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה. בשתי התמונות שלפניכם ניתן לראות כיצד מונומנט טוב עם פריסה נכונה של מדרגות שמאפשרות ישיבה עליהן מחייה את כיכר דאם המפורסמת באמסטרדם (המקבילה ההולנדית לכיכר רבין).
אמסטרדם, ווי מאדאם נו מאדאם

יושבים על המונומנט בכיכר דאם

עוד לא סיימנו. בכיכר המרכזית של ברוז', שהיא עיר תיירותית לחלוטין בבלגיה (מומלץ מאוד לבקר. רוני רוזנטל שיחק שם פעם כדורגל), שוב חוזרת אותה שיטה וניתן למצוא מקומות ישיבה משניים איכותיים מסביב למונומנט שבמרכז הכיכר כמודגם בתמונה:
גם בברוז' יושבים

אני מקווה שבעתיד כשייבנו כיכרות חדשות בתל-אביב (כיכר גבעון מוקמת בימים אלה במקום חניון הארבעה) וכשיתקנו את הכיכרות האומללות שקיימות כיום יחשבו גם על האופציה לתת לאנשים להשתמש בחלל הציבורי שנוצר ולא ליצור מקומות דוחים וריקים כמו שהצליחו לעשות עד עכשיו. בכל מקרה, גם בכיכרות חדשות שמתוכננות כיום יש דוגמאות לתכנון מוצלח ובולטת במקרה הזה כיכר פיוניר בפורטלנד שהוקמה ב-1984 (20-30 שנה אחרי כיכר רבין) שבה ניתן דגש על ישיבה משנית בצורה של מדרגות נוחות מאוד וכך הפכה הכיכר לסלון העירוני של העיר האקטיביסטית הזו. הכיכר הזו הוקמה במקום חניון שפעל במקום ונחשבת לאחת מהכיכרות המוצלחות שהוקמו בזמן האחרון ברחבי העולם כולו.
בכל מקרה, לפני שנסיים פה, מצאתי כמה פנינים אמיתיות בנושא כיכרות באתר של PPS (גוף אמריקאי העוסק בשיפור מרחבים ציבוריים):
1. 16הכיכרות טעונות השיפור ביותר בעולם. מעבר לנוכחות האמריקאית הבולטת ברשימת הכיכרות הגרועות גם פריז וברצלונה הצליחו להכנס לרשימה.
2. 16 הכיכרות הטובות בעולם (לא כולל ארה"ב וקנדה). על-פי מחברי הרשימה קרקוב בפולין לוקחת את הגביע (לאיטליה יש ייצוג בכיר ברשימה הזו ואפילו למקסיקו).
3. 12 הכיכרות הטובות ביותר בארה"ב וקנדה. ניו-יורק מובילה עם ארבע כיכרות ברשימה.
טוב, אז ניפגש בכיכר. בעצם לא.