דרושים אורבניסטים

קבוצת עירבול מחפשת חברים חדשים שמעוניינים לבצע פרויקטים כאלה ואחרים במרחב הציבורי, ובכלל אנשים שאוהבים עיר.

קבוצת עירבול הוקמה לפני כשנה כקבוצת צעירים בתוך עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל ומאז מרכז את הקבוצה ידידי האדריכל עודד קוטוק. בקבוצה חברים כיום שמונה אנשים (כולל עבדכם הנאמן) ואנו מעוניינים להגדיל קצת את השורות. הקבוצה מעוניינת להעצים את השיח האורבניסטי בארץ בין השאר תוך כדי יצירת פרויקטים בחללים ציבוריים, תערוכות ושאר דברים.

במהלך השנה הזו השתתפנו בביאנלה בבת-ים והצגנו שם את הפרויקט "משחק עירוני" שזכה להצלחה לא מבוטלת. כרגע אנחנו בשלבי הסקיצה של פרויקט נוסף. בקיצור, אם יש לכם שריטה עירונית רצינית וגישה לנושאים אורבניים, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר דרך המייל (yoav_tau ביהאו דוט קום) ולהצטרף (ההצטרפות בחינם, לא צריך לשלם דמי חבר או דברים כאלה).

עוד פרטים על עירבול אתם יכולים למצוא בכתבה שפורסמה עלינו בזמנו במוסף Desiger  של הארץ.

פורסם בקטגוריה אורבניזם | כתיבת תגובה

תל-אביב נגלית לעין – פרויקט צילומים היסטורי

יצא לי השבוע להיות בישיבת המועצה הציבורית של מנהלת המאה של תל-אביב-יפו, או בקיצור הגוף שמארגן פה את החגיגות והארועים שיקרו בין אפריל לדצמבר ב-2009. לפחות על-פי ההתרשמות שלי יש פוטנציאל לא רע לארועים שיהיו פה שנה הבאה (כולל למשל שטיח פרחים שהעיר בריסל תעניק לתל-אביב בחודש ספטמבר 2009).

בכל מקרה, רציתי לעדכן את מי שעוד לא שמע על פרויקט העיר הנגלית לעין. פרויקט זה מוקדש לסריקת תמונות היסטוריות של תל-אביב שנמצאות באלבומים פרטיים והעלתן לאינטרנט לשם הרחבת אוסף התמונות ההיסטורי של העיר. אם לכם או להורים שלכם, או לסבים שלכם יש תמונות יומיומיות ואחרות מתל-אביב של פעם (גם לפני 20 שנה זה נחשב), אתם מוזמנים לפנות לאתר הפרויקט, וליצור קשר עם המנהלת בנושא. מתנדבים יגיעו אליכם (או אל סבכם) ויסרקו את התמונות לרשת.

למי שזוכר, ב-2004 הייתה תערוכת צילומים במוזיאון ארץ-ישראל לצלם שמעון קורבמן ז"ל. קורבמן צילם את תל-אביב בשנים 1919-1936, ומת שנים רבות אחר-כך גלמוד ובודד, ואז התגלה האוסף העצום שלו שהונצח בתערוכה (וגם בספר משובח). עכשיו העירייה לקחה יוזמה ומגלה את כל התמונות האחרות שיושבות אצל אנשים בבית, כמו למשל התמונה החביבה הזו:

חלוקת דלק בתל- אביב שנת 1951. עמנואל רסין נקרא באותה שנה להקים את חברת "דלק" בישראל.
אלבום משפחת רסין, אוסף דניאלה וכסלר, מאוסף "העיר הנגלית לעין".

untitled 

בקיצור, אתם מוזמנים לדבר עם הסבא התל-אביבי או הסבתא התל-אביבית שלכם ולסדר את זה שיעלו את התמונות שלהם לאוסף העירוני בפרויקט המוצלח הזה.

לקריאה נוספת:

אתר הפרויקט העיר הנגלית לעין

תמונות שכבר הועלו במסגרת הפרויקט

פורסם בקטגוריה המלצה, תל-אביב | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לסופ"ש

1. מכירים את רחוב קינג גור'ג? סליחה התכוונתי לקינג גו'רג', אוף אני כבר לא יודע איך קוראים את זה.

2. משרד האוצר שוקל להרוג את העיריות בישראל.

3. גרף מעניין על השקעה באוטוסטרדות מול השקעה בתחבורה ציבורית בארה"ב. אני מניח שאצלנו המצב דומה.

4. Leading Pedestrian Interval – הדרך לאפשר חצייה בטוחה בצמתים עמוסים.

5. נלחמים בהומלסים והורסים את המרחב הציבורי ביפן (תודה, איילת).

6. פסטיבל ערד. נוסטלגיה מודרנית.

7. מה יותר מרשים מלהזמין את בת הזוג לארוחה במסעדה יוקרתית? לקנות לה את המסעדה.

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

שווה להיות תייר בתל-אביב?

אם תשאלו את הנרי אלפורד מהניו-יורק טיימס אז התשובה היא כן באופן חד-משמעי. הנרי ביקר בתל-אביב למספר ימים באזור יום העצמאות (כך שהוא פיספס את מזג האוויר המצויין שיש פה בקיץ) ואם להתרשם מהחוויות שהוא עבר כאן, אז תל-אביב היא בהחלט המקום להיות בו.

הנרי נהנה מהמסעדות המצוינות בתל-אביב (כמו מנטה ריי וטוטו. מה שבטוח, לאיש יש טעם טוב), מחוף הים המטופח והנקי, מהליברליות שיש בתל-אביב והתלהב מזה שכולם פה חתיכים והעיר מגניבה בטירוף. הניו-יורק טיימס עשו שירות טוב לעיר שלנו והעלו את הכתבה בשיא עונת התיירות (שכחו להגיד לקוראים שיש פה כרגע 115 אחוזי לחות) ובשאיפה תל-אביב עוד תהיה עיר תיירותית. אוסף התמונות המצורף לכתבה ממש עושה חשק לבקר כאן.

אני מקווה שבנתב"ג לפחות התייחסו לאורחים שלנו בארץ בהומניות תוך כדי זה שהם מעבירים אותם בדיקה בטחונית של שש שעות (בחצי השני של הפוסט המשובח הזה), כדי שירצו גם לחזור.

בכל מקרה, העובדה שהשקל התחזק בצורה משמעותית מול הדולר וגם מול שאר המטבעות בעולם תפגע בעסקי התיירות השנה, ובאופציה של האמריקאים לבזבז אצלנו את הכסף שלהם (בדיקה לא מייצגת עם מספר נהגי מוניות בימים האחרונים מעידה על כך שאין פה עדיין את ההצפה של שנה שעברה).

פורסם בקטגוריה תל-אביב | כתיבת תגובה

סקס, מכרזים וחניונים

פרשת השחיתות הגדולה ביותר בתחום המוניציפאלי עולה לשלב הבא. במסגרת החקירה בפרשת "שוחד החניונים" הוגשו כתבי אישום נגד ראובן גרוס (מלך החניונים לשעבר), מנכ"ל אחוזות החוף, יעקב מאיר, וד"ר דני קורן שבין היתר מרצה באופן אירוני בנושאי מדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב (ככל הנראה הוא מרצה מצטיין במיוחד שמעדיף לבדוק גם את האספקטים הפליליים של התחום).

לצערנו הרב, גם נגד שני חברי מועצת העיר שלנו הוגשו כתבי אישום. כתבי אישום הוגשו נגד נתן וולך, ממלא מקום ראש העיר וראש סיעת הגימלאים ונגד שייקה דרורי, חבר מועצת העיר מטעם סיעת הליכוד. אני מקווה ששני חברי המועצה יצאו בלי פגע מהסיפור שעלול להכתים את השלטון המקומי לעוד שנים רבות.

למי שלא מכיר, תמצית הפרשה מצוייה בחשד לכך שבכירים באחוזות החוף (דני קורן ויעקב מאיר) הדליפו לראובן גרוס את הסכום שהוא היה צריך להגיש כדי לזכות במכרזים להפעלת החניונים בעיר תל-אביב. בתמורה לעזרה במכרזים נחשד כי ראובן גרוס נתן לחברה צ'ופרים שונים שכללו גם שוחד מיני! ועל זה נאמר מישהו פה זיין אותנו. שייקה דרורי נחשד עקב חברותו באותה תקופה בדירקטוריון אחוזות החוף ונתן וולך נחשד בחתימה לא כשרה בנושא הבאתה של בחורה מולדובית לארץ שראובן גרוס השתמש בה לכאורה בין השאר כדי לתת את אותו שוחד מדובר.

חלק מהארועים בפרשה זו קרו מזמן (עוד במילניום הקודם) ולדעתי יקשה על הפרקליטות להוכיח את הכל (ואני באמת מקווה שלפחות חברי מועצת העיר שלנו לא היו מעורבים). יש גם שיאמרו שראובן גרוס כבר קיבל חלק מהעונש בצורה של כריתת רגל.

אני בכל מקרה חושב שזו הזדמנות טובה לשנות את מדיניות החנייה העירונית ולהתחיל לצמצם את מספר החניונים הפועלים בעיר. ניתן להפוך את החניונים העיליים שעדיין פועלים בעיר לבניינים, פארקים וכיכרות וכך להיפטר מכלי רכב שמנסים להיכנס לעיר, להקטין את זיהום האוויר ולשפר את המרחב הציבורי.

לקריאה נוספת:

הפרסום בהארץ

פרשנות בהארץ

הפרסום בוואינט

פורסם בקטגוריה חניה, מוניציפאלי, תל-אביב | כתיבת תגובה

בכיכרות שלנו אין קסם מיוחד

זה התחיל בתור פוסט על מושבים משניים (Secondary seating) בכיכרות עירונית והתגלגל לפוסט שאני מקווה שיקיף את נושא הכיכר העירונית בתל-אביב ובכלל (יותר נכון, יהיו פה לינקים למקומות אחרים שמקיפים את הנושא).

בכל מקרה, נתחיל במונח מושב משני בחלל ציבורי, כפי שהגדיר אותו האדריכל יאן גהל. מושב משני בכיכר הוא כל אותם מקומות שניתן לשבת עליהם, למרות שהם לא ספסלים או כיסאות והשימוש העיקרי שלהם הוא אחר. דוגמאות למושבים משניים בחללים ציבוריים הם מדרגות, מונומנטים, קירות נמוכים וכדומה. ספסלים אינם נכללים בקטגוריה הזו מכיוון שהם מיועדים קודם כל לישיבה בתור שימוש עיקרי. על-פי גהל, חשיבותם של המושבים המשניים בכיכרות הינה ליצירת מקום בו אנשים יכולים לעצור ולשבת במגוון צורות, וכך להתבונן בעוברים ושבים, להיות חלק מהתיאטרון העירוני ולהעצים את חיותה של העיר. אני מקווה שאני מספיק ברור פה בהגדרה. לשם המחשה, בכיכר רבין אין כמעט מקומות ישיבה משניים, פרט לבטון שמקיף את העץ במרכז הכיכר והקיר הקטן בשולי המזרקה הגדולה.

הקיר הקטן ליד המזרקה מאפשר לאנשים לשבת בנחת ולנהל שיחה
Yonatan Mishal's house warming party

כידוע, בתל-אביב מרבים לדבר על החיוניות של הרחובות ומשינה כבר אמרו ש"ברחובות שלנו יש קסם מיוחד", אבל כיכרותיה של תל-אביב סובלות מאוד ונעדרות כל קסם. אם זו כיכר דיזנגוף שנהרסה, ועכשיו אנו ממתינים לכך שיורידו אותה, ואם אלו כיכר המדינה וכיכר אתרים שנולדו עם מומים קשים שמונעים מהן לתפקד. כיכר רבין, שהיא הכיכר החשובה בישראל, סובלת מהעדר של מקומות ישיבה משניים שהיו יכולים להיות ממוקמים באמצע הכיכר ולאפשר לאנשים לשבת בכיכר הזו באופן שהיה מביא עוד אנשים להשתמש בה ביומיום. לצערנו, האנדרטה שתומרקין שם בכיכר אינה מאפשרת ישיבה לעוברים ושבים בניגוד למונומנטים רבים בכיכרות מרכזיות בעולם שמאפשרים ישיבה.

לא יושבים ליד האנדרטה של תומרקין
עוד מיצג חברתי

בניגוד לתומרקין, אנשים אחרים תכננו אנדרטאות שמשתלבות במרקם העירוני שמקיף אותם והנה שתי דוגמאות שנתקלתי בהן לאחרונה. בשתי התמונות שלפניכם ניתן לראות כיצד מונומנט טוב עם פריסה נכונה של מדרגות שמאפשרות ישיבה עליהן מחייה את כיכר דאם המפורסמת באמסטרדם (המקבילה ההולנדית לכיכר רבין).

אמסטרדם, ווי מאדאם נו מאדאם
Dam Square in Amsterdam

יושבים על המונומנט בכיכר דאם
Dam Square in Amsterdam

עוד לא סיימנו. בכיכר המרכזית של ברוז', שהיא עיר תיירותית לחלוטין בבלגיה (מומלץ מאוד לבקר. רוני רוזנטל שיחק שם פעם כדורגל), שוב חוזרת אותה שיטה וניתן למצוא מקומות ישיבה משניים איכותיים מסביב למונומנט שבמרכז הכיכר כמודגם בתמונה:

גם בברוז' יושבים
Brugge's Main Square

אני מקווה שבעתיד כשייבנו כיכרות חדשות בתל-אביב (כיכר גבעון מוקמת בימים אלה במקום חניון הארבעה) וכשיתקנו את הכיכרות האומללות שקיימות כיום יחשבו גם על האופציה לתת לאנשים להשתמש בחלל הציבורי שנוצר ולא ליצור מקומות דוחים וריקים כמו שהצליחו לעשות עד עכשיו. בכל מקרה, גם בכיכרות חדשות שמתוכננות כיום יש דוגמאות לתכנון מוצלח ובולטת במקרה הזה כיכר פיוניר בפורטלנד שהוקמה ב-1984 (20-30 שנה אחרי כיכר רבין) שבה ניתן דגש על ישיבה משנית בצורה של מדרגות נוחות מאוד וכך הפכה הכיכר לסלון העירוני של העיר האקטיביסטית הזו. הכיכר הזו הוקמה במקום חניון שפעל במקום ונחשבת לאחת מהכיכרות המוצלחות שהוקמו בזמן האחרון ברחבי העולם כולו.

בכל מקרה, לפני שנסיים פה, מצאתי כמה פנינים אמיתיות בנושא כיכרות באתר של PPS (גוף אמריקאי העוסק בשיפור מרחבים ציבוריים):

1. 16הכיכרות טעונות השיפור ביותר בעולם. מעבר לנוכחות האמריקאית הבולטת ברשימת הכיכרות הגרועות גם פריז וברצלונה הצליחו להכנס לרשימה.

2. 16 הכיכרות הטובות בעולם (לא כולל ארה"ב וקנדה). על-פי מחברי הרשימה קרקוב בפולין לוקחת את הגביע (לאיטליה יש ייצוג בכיר ברשימה הזו ואפילו למקסיקו).

3. 12 הכיכרות הטובות ביותר בארה"ב וקנדה. ניו-יורק מובילה עם ארבע כיכרות ברשימה.

טוב, אז ניפגש בכיכר. בעצם לא.

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, כיכר רבין, מחוץ לעיר, תל-אביב | עם התגים , | כתיבת תגובה

המכונית הקטנה בעולם – Canta

כמה טוב שאפשר להגיב לתמונות בפליקר.

ככה התברר לי שהמכונית המגוחכת שצילמתי באמסטרדם נושאת את השם Canta ושהיא מיוצרת בהולנד ומיועדת בעיקר לנכים ואנשים עם מוגבלויות. לא נדרש רישיון כדי לנהוג בה, המהירות המקסימלית שלה היא 50 קמ"ש ביום טוב ומותר לנסוע איתה בכל מקום כולל שבילי אופניים ולהחנות אותה על מדרכות. אני ראיתי שתי נשים ושני ילדים מצליחים להידחק לתוך המכונית הקטנטנה הזו שיכולה להיכנס בבגז' של סמארט.

ההולנדים האלה, לא באמת
Not a big Car

מסתבר שעקב עלויות הייצור הגבוהות בהולנד המחיר של הצעצוע המצחיק הזה מתחיל ב-11,000 יורו ומטפס משם עד לאזור ה-20,000 עם תוספות כאלה ואחרות.

הנה וידאו של המכונית הזו נוסעת באמסטרדם (עם בונוס של הסברים בתורכית):

עוד מידע על המכונית הזו אפשר למצוא בלינק הזה וגם בלינק הזה.

פורסם בקטגוריה שטויות, תחבורה | כתיבת תגובה

עוד מקבץ לינקים

1. הועדה המקומית המליצה לדחות את הקמת מגדל נוה-צדק 2.

2. עיריית תל-אביב משתמשת בטקטיקות מרושעות מיוחד כדי לנסות לספח חלקים מרמת-השרון, הכוללות בין השאר הקמת גדר הפרדה בגבול בין היישובים.

3. סופסוף הולכים לשקם את הבניין ההיסטורי של צעירות המזרחי ברחוב דב הוז.

4. כתבה מצויינת על מיקום חנויות (תודה, אוהד).

5. ניתוח ראשוני של העניינים הסביבתיים בבחירות המוניציפאליות הקרבות.

6. עלות החנייה בתל-אביב זולה מאוד, פחות מ-22 דולר ליום. באמסטרדם מי שרוצה לחנות משלם יותר מ-65 דולר. הדו"ח המלא של השוואת עלויות החנייה בעולם (דרך כתבה בהארץ).

7. מהפכת חנייה פורצת דרך בסן-פרנסיסקו. במקום לחפש חנייה, החנייה מחפשת אותך.

8. עמתי פוני כותב על התחדשות עירונית בירושלים כתחליף להתחרדות עירונית.

9. גדילת מודיעין תיעצר. מישהו במועצה הארצית התעורר.

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

מקבץ לינקים לסופ"ש

מקבץ לינקים נבחרים:

1.  יודן רופא מסביר מדוע בניית מגדל אסותא היא נזק בלתי-הפיך.

2. עזרא אוחיון כותב על חיי מדרכה והשפעתם על המבנה החברתי.

3.  יובל אדם מסביר למה עדיין עובדים בעיקול של וינגייט.

4. לטכניון יש פקולטה מפוארת לארכיטקטורה ותכנון ערים. כמובן, שזה לא מונע ממנו לבצע פרויקט בנייה מחריד על יערות הכרמל.

5. דקל גודוביץ' השתתף במפגש שיתוף הציבור של מרכז העיר. היה צפוף.

6. אביב לביא סוקר עניינים שונים, ביניהם מופיעה גם התייחסות להליכה ברגל לבית-הספר (תודה, נמרוד).

7.  בחיפה הפעילו תחבורה ציבורית בסוף השבוע למוקדי הבילוי (תודה, סלע. לא ידעתי שיש מוקדי בילוי בחיפה).

8. לראשון לציון יש את אתר האינטרנט העירוני מספר אחד בארץ. תל-אביב במקום השבעה-עשר.

9. יש גם אתר בחירות מוניציפאליות מעניין בראשון לציון.

10. Fuck off – האנגלית של ימינו.

11. דרך להתמודד עם בעיות החנייה באמסטרדם:

מכונית צרה לפניך
Not a big Car

פורסם בקטגוריה לינקים | כתיבת תגובה

אדריכלות בירושלים, בתל-אביב ובאוויר

נתחיל מהסוף להתחלה.

בשבוע הבא אני מתכוון לקפוץ לירושלים (עיר הנצח וצור מחצבתנו, אמן סלה) ולהתבונן בתערוכת בוגרי המחלקה לארכיטקטורה של בצלאל לשנת 2008. התערוכה נסגרת ביום שישי הבא ופתוחה בשעות 10:00-21:00 בימים ראשון עד חמישי בחצר המחלקה בבניין ההיסטורי ברחוב שמואל הנגיד 12 (בירושלים כאמור). אני מקווה לראות שם כמה פרויקטים מעניינים שבחלקם מן הסתם נוגעים לעיר תל-אביב.

אם כבר תערוכות, השבוע יצא לי לבקר בתערוכה פרפורמליזם בביתן הלנה רובינשטיין. התערוכה עוסקת בהשפעת השימוש במחשב על האדריכלות בת-זמננו ומציגה מספר פרויקטים גדולים שמשמתמשים באלגוריתמים כאלה ואחרים לשם יצירת מבנים לא שגרתיים. התערוכה אכזבה אותי במידה מסויימת, שכן היא עוסקת אך ורק בפן האדריכלי הבסיסי ולא מציגה את הסביבה האורבנית שבה ממוקמים אותם פרויקטים גרנדיוזיים. לא במקרה רבים מהפרויקטים המוצגים ממוקמים בדובאי, עיר אוורירית שמעדיפה להתחפש לכדור הארץ, מאשר להיות עיר אמיתית. אמנם נחמד לראות מבנים בולטים לעתים בנוף העירוני, אבל הבסיס מצוי בסביבה האורבנית כמכלול, והדגש המוגזם על מבנים "מיוחדים" מוביל לערים שאין בהן איכות אורבנית אמיתית, אבל מתהדרות במסה אדירה של ארכיטקטורה פורצת דרך (לוס אנג'לס וסביבתה מיוצגים בתערוכה הזו בכבוד גם כן).

לסיום, ובנושא הארכיטקטורה הממוחשבת, בטיסה מפרנקפורט לתל-אביב ראיתי במסך האישי של המושב סרט תיעודי על עיר התרבות של מחוז גליציה בספרד (המחוז הנידח בצפון-מערב ספרד). גליציה מנסה לבנות את עצמה מחדש ומוציאה כסף ציבורי אדיר כדי להרים פרויקט ארכיטקטוני מגאלומני במרחק של 2 מייל מהעיר ההיסטורית סנטיאגו דה קומפוסטלה. האדריכל אייזנמן יצר פרויקט אדיר מימדים שדורש גילוח הר ובנייה בטכנולוגיות שמשלבות מחשוב אולטרה מודרני וטכניקה של עבודה יד ושימוש בחומרים מקומיים. קשה לי להאמין שבנייה של עיר מלאכותית כזו (שעושה שימוש ברשת הרחובות ההיסטורית של סנטיאגו דה קמפוסטלה) תוכל ליצור מקום אמיתי. כנראה שעוד לא למדו את כל הלקחים מברזיליה.

סיכום לינקים:

הזמנה לתערוכה של בוגרי המחלדה לארכיטקטורה בבצלאל

על התערוכה פרפורמליזם

עיר התרבות בגליציה

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת | כתיבת תגובה