עוד בלוג תל אביבי

בתל-אביב אוהבים לבלות. איזה כיף פה ללכת לסרט, לראות הצגה, לרקוד במועדון, וגם לאכול ארוחת בוקר איטית בצהרי שבת בבית-קפה דיזנגוף.

אופס, קבלו תיקון. לא ממש כיף לרקוד פה במועדון אחרי שסגרו את כולם והעבירו אותם למתחמי בילוי מגודרים. בתל-אביב יש ראש-עירייה שלא מבין את מהותם חיים עירוניים (מה לעשות שראש-העיר שלנו הוא בכלל קיבוצניק).

אלי סניור עשה כתבה מצוינת בידיעות תל-אביב על הכישלון הקולוסאלי של עיריית תל-אביב בכל הקשור בבניית וניהול "מתחמי בילוי". בכתבה גם נעשה סופסוף שימוש בטכנולוגיות אינטרנט בסיסיות וניתן לראות בקטעי וידאו מכות, הצתות ודקירות במתחמים של מועדוני יד חרוצים. בכתבה מתגלה נטייתו של חולדאי לפשיזם וחדירה קיצונית לפרטיות ע"י התקנת מצלמות בכל המתחם ומעקב אחרי הקורה בשטח, משום שהתכנון העירוני שם גרם לביטול כל אפשרות להתנהגות אנושית במקום. חולדאי לא קולט שעירוב שימושים הוא הנדבך המרכזי המאפשר את הקיום העירוני האיכותי ולא בידוד המועדונים לאזור אחד מלא בבליינים שבאים להתפרק אחד על השני במתחם סגור.

אנו רואים שחולדאי סוגר לנו ברים ליד הבית, כמו השסק, אשר נמצאים במקום בו גרים אנשים, כלומר ברחוב עירוני שבו יש עירוב של מבקרים חוצנים ותושבי המקום. חולדאי מנסה לשלוח אותנו לבלות במתחמים המרוחקים כמו הנמל ויד חרוצים, אשר אינם נגישים להולכי רגל ומנותקים מהמרקם העירוני.

הפתרון של העירייה והמשטרה לאלימות במתחמי הבילוי הוא כמובן בהפעלת יותר כוחות שיטור ומעקב, כלומר הוצאת משאבים ציבוריים עצומים לטיפול בבעייה אורבנית שחולדאי בנה בעצמו. לפני שנמשיך לבזבז את מעט משאבינו על כוחות שיטור מיותרים (במקום למשל להשקיע במרפאות ובתחבורה ציבורית) אני ממליץ לחולדאי, לניצב אילן פרנקו ולסמנכ"ל העירייה, רובי זלוף, לקרוא את מה שכתב אוסקר ניומן על מרחבים עירוניים מוגנים. חבל על כל בחור שנפצע או נהרג במתחם יד חרוצים, שכל כולו תוצר של מדיניות תכנונית שגוייה לחלוטין.

בניית מתחם יד חרוצים היא הטעות הגדולה ביותר שחולדאי עשה במהלך כהונתו. בעוד שבנושא התחבורתי ניתן להגיד שחולדאי המשיך את הקו של קודמיו בעידוד הרכב הפרטי, וכן שחברת "דן" ומשרד התחבורה גם חולקים באחריות להזנחה התחבורתית, במקרה של יד חרוצים מדובר בהתערבות שהוכתבה באופן בלעדי ע"י חולדאי. חולדאי עדיין אינו מכיר באחריותו למצב במתחמי הבילוי ואינו מכה על חטא. חולדאי מתגאה על בזבוז המשאבים הציבוריים במתחם יד חולדאי (תודו שזה נשמע עדיף על יד חרוצים) וכך הוא התבטא בישיבת מועצת העיר בחודש פברואר:

"אני רוצה להסב את תשומת לב חברי המועצה למבצע ראוי להערכה של משטרת ישראל שמתקיים
בחודשים האחרונים, שהוא תולדה של התגברות האלימות- שהסתיים ברצח של בעל חברת
אבטחה במתחם יד-חרוצים. מידי מספר חודשים מתקיימת פעילות משולבת של העירייה
ומשטרת ישראל- להפחתת גילויי האלימות והגברת הבטחון האישי באזור הזה, במתחם הרחובות
ריב"ל ויד חרוצים. בסופי השבוע המתחם נסגר לכניסת כלי רכב ומתקיים פיקוח משטרתי
בכניסות אליו על מנת למנוע הכנסת אמצעים אלימים. במתחם פועלים בסופי השבוע עשרות
שוטרים ובלשים, לצד אנשי פיקוח עירוני, שודרגה התאורה ברחובות ובמגרשי החנייה, בוצע
שינוי בתמרור, הופעלו מצלמות ועוד. לפני שבועיים סיירתי במתחם עם מפקד המחוז ואנשיו-
ניצב אילן פרנקו, התרשמתי מאוד מהפעילות, ואני ממליץ מאוד לכל אחד לקחת את עצמו ביום
חמישי בערב, גם אם הוא לא נוהג לבלות באותם מועדונים, לפחות לגשת לשם , לראות ולהתרשם,
מפני שגם המתחם הזה הוא חלק מהמציאות וההווי העירוני החשוב שלנו בעיר שלנו. זהו צעד
חשוב ומבורך מצד המשטרה, שלקחה אחריות על שמירת הסדר הציבורי לרווחת אלפי המבלים הפוקדים את המתחם בסופי שבוע, ואני מקווה שעל ידי המשך הרחבת שיתוף הפעולה מהסוג
הזה נצליח להפחית, גם בעתיד, את גילויי האלימות גם במתחמים נוספים."

כואב לי מאוד שהעיר מנוהלת ע"י ראש-עירייה שאינו מבין את הבסיס לחיים עירוניים טובים. אני מקווה שנעבור את התקופה הקשה הזו בתולדות חיי הלילה של תל-אביב ונתעורר בסוף למציאות טובה יותר.

יהי זכרם של קורבנות יד חרוצים ברוך.

לכתבה הכוללת קטעי וידאו מהמתחם

לא הצלחתי לחשוב על כותרת פחות אינפנטילית ועמכם הסליחה. מכיוון שכנס מרחב בנושא איכות הצפיפות העירונית הולך תיכף להתחיל חשבתי לשתף פה שתי תמונות שממחישות מהו סדר העדיפויות התחבורתי האמיתי של העיר תל-אביב.

בתמונה הראשונה מוצג א' של התביעה: אחד מפרויקטי התשתית הגדולים שהיו בעיר – שיקוע דרך בגין (פתח-תקוה) מתחת לקפלן בעלות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשביל לזרז את תנועת המכוניות הפרטיות.

בתמונה השניה מוצג ב' של התביעה: שארית של מדרכה קטנה להולכי רגל המחכים לאוטובוס בשמש (כי לא נשאר מקום לצל על מדרכה כזו) בין קיר לכביש סואן. אחד מהולכי הרגל פוסע בכביש מפאת חוסר הקיבולת של המדרכה.

כן, זה היחס הנכון – למכוניות ניתן כביש מפואר ומשוקע, ולהולכי הרגל בעיטה לראש.

ועוד החברה' מהעירייה ומהממשלה אוהבים להגיד על עצמם שהם מעודדים שימוש בתחבורה ציבורית.

עדכון: ממספר מקורות (כולל פה בתגובות) נמסר לי שזהו מצב זמני עד שמרפאות צה"ל יפונו מהמקום ותשוקם המדרכה. אם זה זמני היה עדיף לתת למכוניות פחות נתיבים באופן זמני, במקום לפגוע בהולכי הרגל ובמשתמשי התחבורה הציבורית. חוצמזה, עד שמרפאות צה"ל יפונו נחיה ונראה.

מחר מתחיל הכנס השלישי של מרחב, התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, תחת הכותרת "בשבחי הצפיפות". על-פי התוכנית נראה ששני ימי הכנס יהיו ארוכים מאוד. אני מתכנן להשתתף בעיקר בסדנאות גיבוש נייר העמדה התחבורתי תחת ניצוחם של תמר קינן, מנכ"ל תחבורה היום ומחר, מהנדס התנועה אילן קליגר ומתכננת התחבורה בקי שליסלברג. חוצמזה, אני מקווה ללמוד המון.

לפניכם מקבץ לינקים הקשורים לכנס ומתייחסים לצורך שלנו במגורים צפופים ואיכותיים כדי לקבל איכות חיים עירוניות משובחת:

1. אסתר זנדברג מראיינת את ד"ר יודן רופא.

2. אריק מירובסקי ורז סמולסקי מראיינים את יו"ר מרחב, עירית סולסי וגם מביאים כמה נתונים שמראים את הצפיפות הנמוכה בערים ישראליות.

3. מאמר מצויין של הלל שוקן על הקשר בין צפיפות למרחב ציבורי דינמי.

4. אריק מירובסקי מדבר עם תמר קינן ואילן קליגר על תחבורה למטרופולין שצריך להצטופף.

5. ערן טמיר עם כמה הערות ביקורתיות במקום.

6. יאיר אסף-שפירא לוקח את הצפיפות עד הקטמונים בירושלים.