עוד בלוג תל אביבי

מוקדש לשוטרים שסגרו לנו את המסיבה בשבת בלילה, ואפילו היו עצלנים מכדי לעלות למעלה והעדיפו לאיים עם המגאפון מהניידת.

כמאמר השיר:

Eins zwei Polizei
drei vier Grenadier
fünf sechs alte Gags
sieben acht gute Nacht

כשאתה הולך בתל-אביב בלילה לבוש בטוגה ולידך עוד שתי בחורות לבושות בטוגות אתה יכול לצפות לתגובות הבאות: "מה המצב, הרקולס?" "סגרו כבר את הבימה, לא?" וכמובן "Where's the toga party?"

(משום מה לא מסתובבים פה מספיק אנשים בטוגות, למרות שמבחינת מזג-האוויר זה מתאים מאוד)

צ'אק פולניק, הסופר החביב עלי, משיק בימים אלה ספר וסרט ובו-זמנית יוצא גם אוסף חיבורים שמנתחים את יצירת המופת שלו, "מועדון קרב", שעדיין לא תורגמה לעברית. הנההפרוט:

1. הספר החדש של צ'אק, סנאף(שמקבל ביקורות די פושרות בינתיים באמזון), יצא ממש לפני ימים ספורים ואני שמח לחלוק איתכם וידאו שצולם בחנות בורדרס באן ארבור עם צ'אק. הוידאו ארוך וכולל ראיון עם צ'אק בנוגע לקמפיין שליווה את הספר. למי שממהר מומלץ לצפות בתחרות ניפוח בובות מין שמתחילה בוידאו ב-10:30.

2. סרט שמבוסס על הספר המעולה Chokeשיחק אותה בפסטיבל סנדאנס האחרון ואמור לצאת להקרנות מסחריות בארה"ב לקראת סוף הקיץ ומתישהו גם להגיע לכאן. הנה הטריילר (וגם האתר הרשמי של הסרט):

3. ולסיום, בעוד שלושה חודשים יצא לשוק ספר המאגד אוסף חיבורים הבוחנים את היצירה "מועדון קרב". צריך לפנות מקום במדף.

חג שבועות שמח ורווי יין ואלכוהול לכולם!

1. ערן נויפלד וחברים מרמת-אביב ניצחו את מוזיאון ארץ-ישראל בועדת הערר. המוזיאון לא יוכל להקים אולם שמחות בשטחו אחרי שכבר 15 שנה (!) הוא מקיים ארועים בלתי-חוקיים. סחתיין.

2. רון חולדאי סגר את הבלוג/כרטיס שלו בקפה. כנראה שלא הסתדר לו כל הקטע עם הדיאלוג והתגובות. ככה העמוד שלו נראה עכשיו. חבל.

3. פאר ויסנר קלט שהבחירות המקומיות ממש קרובות וחברתו לסיעת "הירוקים", הדס שכנאי, העלתה הצעה פופוליסטית נגד שימוש במפוחים. ויסנר העביר הילוך בזמן האחרון בהתבטאויות שלו בכל מקום, ורק שכח לציין שהוא כבר יושב כמו טטלה בקואליציה של חולדאי כבר כמעט 5 שנים. חולדאי הוריד את ההצעה של שכנאי במבט קל אחד לעבר חברי המועצה שהיו באולם לא לפני שחבר המועצה מהליכוד, שייקה דרורי, סיפר על נסיעתו לפרייבורג, וינה ופרנקפורט כדי ללמוד עליהן. כשהפרוטוקול יעלה לאינטרנט אני אביא לפה ציטוטים נבחרים – דרורי ממש יצא למסע גילויים באירופה וגילה שיש ערים שהמרחב הציבורי שלהן לא מחורבן כמו זה של תל-אביב.

4. ביפן נראה שעוברים לשלב הבא בכלכלה העירונית הפוסט-מודרנית – חברה שקונה פחות רכבים פרטיים. ביפן קונים היום 33% פחות רכבים פרטיים מאשר ב-1990, ובעלות על הרכב כבר נתפסת כמעמסה וכשריד מיושן למאה ה-20 (מקור).

5. אם ביפן יורדים מהמכונית, באמריקה יורדים מההאמר. ועל זה נאמר שהחיינו.

6. מקרה בו בית-המשפט ביטל פיצול דירה בישראל.

7. מרכז לוס אנג'לס עובר ג'נטריפיקציה חריפה. סופרי המתח מאבדים את החומר לספרים שלהם. (תודה, שחר)

8. נמצאה עיר ששווה לעבור אליה – מלבורן.

תוספת:

9. כרגע באתר של ערוץ 10 יש את הפרק המלא של ניצן הורוביץ – "אגדה אורבנית". בפרק מופיעות קוריטיבה ופורטלנד בתור דוגמאות לערים מודרניות מוצלחות. לתל-אביב יש עוד הרבה מה ללמוד (תודה, שי).

כבר שנים שהם שוכבים גוססים וחולים. הם מחכים למזור שיגיע מהעירייה, אבל פרנסי העיר מתעלמים מהם. מדובר בחברים טובים של כולנו – הרחובות הקטנים של תל-אביב.

"הילדים הולכים בכביש, מדובר בסכנת חיים של ממש" מתלוננת ס', אמא המתגוררת ברחוב ספיר. "כבר שנים שהמכוניות תופסות לי את המדרכה" אומר י', תושב רחוב סמוך.

כן, סיפורם העצוב של מדרכות העיר הוא הסיפור העצוב של כולנו – מוזנחים, עמוסים וכנועים למכונית הפרטית.

(קטע קצר שכתבתי במסגרת סדנת תכנון מוכוון תקשורת בהנחיית מיקי מירו בכנס מרחב בשבוע שעבר)

מחר, ביום רביעי (4.6) , תתקיים השקת הספר אירו-ערביה (Eurabia) מאת בת יאור. ההשקה תתקיים בשעה 18:15 באולם 001 בבניין ווב באוניברסיטת תל-אביב.

הספר עוסק בהתפשטות האיסלמית הזוחלת באירופה ובהתבססות מדיניות חוץ אירופאית החל משנות ה-70, אשר עובדת בקנה אחד עם מדינות ערב נגד ישראל. הספר נכתב ע"י בת יאור, ששמה המקורי הוא ג'יזל ליטמן, פליטה יהודיה מהקהילה היהודית בקהיר.

שמו המלא של הספר לפני התרגום הוא: Eurabia: The Euro-Arab Axis

נראה לי שבבליל אירועי שבוע הספר זה ארוע אחד שבאמת שווה להיות בו.

ההזמנה המלאה לארוע השקת הספר

עוד פרטים על המונח אירו-ערביה

תוספת: על בת יאור והספר בכתבה של הארץ (תודה, דודו).

פוסט אורח מאת נעמי רמתי, תושבת שכונת כפר-שלם.

מאז שראיתי את תוכנית האירועים שמציעה מינהלת המאה. אני מתרגזת.. ומתרגזת.. ומתרגזת.. וזהו…

אני מציעה משנת 2004 טבלה של הצעות לאירועים בפארק דרום. שלחתי אותה בפקס למינהלת הרובע בדרום מזרח ת"א-יפו, שלחתי להנהלת גני יהושוע שאחראית גם על פארק דרום וגם לחברי מועצת העיר. לא ביקשתי כסף, לא ביקשתי קרדיט, רק ביקשתי שבפארק דרום שהוא חלק מהניהול של גני יהושע יהיו אירועים תרבותיים איכותיים לטובת השכונות השכנות בכפר שלם רבתי.

התשובה המקובלת שנמסרת לנו היא שאין מספיק חניה. למעשה, פיזית יש מספיק מקום להכין חנייה נאותה.

אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לקפח את שכונות רובע דרום מזרח מבחינה תרבותית. אנחנו רוצים פעילות פנאי איכותית גם אצלנו – אינלגנטית-וירוקה כמובן.

תוספת של לרמן: נעמי, אני מכיר את תשובת העירייה לגבי החנייה. לדעתי יש תכנון שמרבית ארועי המאה ישרתו את המטרופולין כולו, וכנראה שדרכי הגישה לפארק הירקון מהירות יותר מהערים הסמוכות. בכל מקרה, שמעתי משהו על תערוכת פסלים בפארק דרום, אבל אני לא בטוח. אני אנסה להביא לך תשובה בנושא (ואולי יצוץ משהו בתגובות). כמו כן, את וכל אחד אחר מוזמנים לפנות לאנשי המנהלת דרך הלינק.

עבדכם הנאמן השתתף בתור הולך רגל בכתבה של ליאת לוי בידיעות תל-אביב על אמצעי תחבורה מופחתי זיהום. זו הזדמנות להודות לצלם מיכאל שטינדל שטרח לצלם לפחות 100 תמונות כדי לקבל תמונה אחת שאני נראה בה כמעט סביר בעודי פוסע ברחוב חיסין. בכתבה השתתפו גם אנשים שייצגו משתמשים באמצעי תחבורה מופחתי זיהום אחרים כמו אופניים, רולר-בליידס וקורקינט חשמלי (טרקר).

משום מה קורה הרבה פעמים שאנשים שלא סגורים על השם שלי קוראים לי יובל וזה קרה כאן שוב בכיתוב תמונה של הכתבה באינטרנט (לפחות בדפוס נשארתי יואב).

הכתבה בהחלט מקדמת באופן חיובי את נושא התחבורה הידידותית לעיר ובכל זאת יש בה דבר אחד שהרגיז אותי וזו ההתייסות של נהג האוטובוס, אלי מנור, לאוכלוסייה שמתאימה לנסיעה באוטובוסים. מנור מגדיר את האוכלוסיה לה מיועדים האוטובוסים כך:

"מי שאין לו ברירה, מי שמאמין שתחבורה ציבורית היא הפתרון."

ובכן, אני לא יודע מהן השאיפות האסטרטגיות של חברת "דן", אבל ברור לי שפה הנהג הביע זלזול בנוסעים של חברה זו. משתמע מדבריו שכל מי שיש לו ברירה אחרת לא אמור לנסוע באוטובוס, אלא אם כן הוא "מאמין" שאוטובוס הוא הפתרון. אני מקווה שחברת "דן" מייעדת את שירותיה לכלל תושבי העיר ולא רק לאלו שאין להם ברירה או ל"מאמינים" למיניהם. מצד שני, בשטח נראה שנוסעי האוטובוסים הם ברובם אכן אותם אנשים מחוסרי ברירה, שאינם מסוגלים להחזיק באמצעי תחבורה יקר יותר. חבל לי שגם נהגי "דן" הפנימו את התפיסה של הממסד העירוני והממשלתי שמעדיף להתייחס לנוסעי האוטובוסים כלוזרים שייספגו כל דבר. חברת "דן" צריכה להציב לעצמה כמטרה אסטרטגית את שיפור חווית הנסיעה באוטובוסים עד שתגיעה לרמה שבה ברוב הקווים יהיה עדיף לנסוע באוטובוס על-פני שימוש רכב פרטי.

ואם כבר בתקשורת עסקינן, אז תודה גם ליונת נחמני שכללה את הבלוג שלי ברשימת אתרים עירוניים מומלצים בתחתית הכתבה הזו.