גבירותיי ורבותיי, בואו ניקח אוויר רגע, נרים ראשנו לשמיים ונדבר על מגדלים, וכשאני אומר מגדלים אני מתכוון למגדלי מגורים בלבד ולא מגדלי משרדים שתפקידם שונה ויש לגביהם פחות חילוקי דעות. האם מגדלי מגורים הם טובים או רעים? מה ההשפעה האורבנית שלהם? כיצד ניתן להגיע לצפיפויות גבוהות? עבדכם הנאמן נמצא כאן כדי לעשות קצת סדר בשיח הנוכחי בקרב אנשי המקצוע שלנו.
ראשית ולפני הכל הפוסט המשובח ביותר שמצאתי בנושא מגדלים בעברית נכתב ע"י ד"ר יודן רופא, אדריכל ומתכנן ערים, וחבר הועד המנהל של מרחב. אני ממליץ לכם קודם לקרוא את זה ואז לחזור לכאן להמשך הדיון, אבל אם אתם קצרים בזמן, הנה החלק שאהבתי במיוחד (הדגשות שלי):
"כנראה שזה לא יעזור לי, אבל אדריכלים לא מסוגלים להבין את חוסר הקשר בין מגדלים וצפיפות עירונית. האמת היא שבנייה מרקמית, כלומר בניה המקיפה חצרות פנימיות ומוקפת על ידי רחובות. היא יעילה הרבה יותר בניצול הקרקע מאשר בניית מגדלים: בניינים קומפקטיים המוקפים על ידי מרחב פתוח. זאת הסיבה ששלוש הערים הצפופות ביותר באירופה: ברצלונה, נאפולי ופריז כמעט ואינן כוללות בניה גבוהה במגדלים אלא הם ערים מרקמיות טיפוסיות. כמובן, אם לוקחים בניה מרקמית, ומעלים אותה ליותר גובה, אז מגיעים לצפיפויות גבוהות עוד יותר, אבל אז לא ניתן לספק אור ואוורור טבעיים לקומות הנמוכות, והרחובות הופכים לקניונים חשוכים. הונג קונג ומנהטן אולי מהוות דוגמאות לבניה כזו, אבל הן נוצרו בתנאים מאוד מיוחדים שספק אם ניתן לשחזר אותם. החברה ככלל, איננה מרוויחה מבניית מגדלים. מי שמרוויח הוא בעל הקרקע, היזם, ואולי קצת בהתחלה העירייה שיכולה לגבות ארנונה מוגדלת – אבל שוכחת שבעתיד תצטרך להתעסק עם הצרות שהבנייה הגבוהה תביא.
…מגדלים אינם כורח המציאות. הם אינם תוצר "טבעי" של כוחות השוק, או של הצפיפות. הם תוצר של חוסר הערכים של החברה, של העדר תכנון, של היכולת של יזמים ללחוץ ולשתף פעולה עם ראשי עיריות והמתכננים הכפופים להם, והעדר המודעות, חוסר האכפתיות ותוחשת חוסר האונים של הציבור הרחב שסובל מהם ואיננו מקבל מהם דבר."
ועכשיו נמשיך למאמר דעה מאת אדריכל סעדיה מנדל שטוען ש"מגדלי מגורים הורסים את חיי השכונה והעיר", וכך הוא כותב:
"הרחוב מורכב מנתיבים לכלי רכב ולצדם מדרכות המיועדות להולכי רגל. ב"מצב של מגדלים", תנועתם של התושבים מתבצעת באמצעות מעליות ומכוניות. כך נותרות המדרכות מיותמות וה"רחוב" מאבד את זכות קיומו והופך ל"כביש". אנו יורדים מן הבית אל הרחוב כדי לפגוש חברים, להתערבב בקהל, לראות ולהיראות, במלים אחרות – לחפש עניין. העניין שאנו מחפשים טמון בחלונות הראווה של החנויות, באנשים שצועדים מולנו ואתנו וגם בדמויות החולפות על פנינו במכוניות.
ב"מצב של מגדלים" מתרחשים הדברים אחרת לגמרי. כאשר אתה חי במגדל, אתה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר, יורד במעלית לחניון התת-קרקעי, נוסע בכביש לעבודה, ומשם אתה חוזר לעת ערב לתוך החניון ועולה לדירה. לא יהיה זה מוגזם להניח שכך נוהגים גם יתר בני המשפחה, כולל הילדים המוסעים לחוגים. המדרכה שליד הבית נותרת ריקה, כי כך נוהגים גם האחרים המתגוררים במגדלים השכנים.
זאת ועוד. המגדלים עצמם משדרים את המסר – אם אינך גר כאן ואם לא הוזמנת על ידי מי מהדיירים, אל תחשוב אפילו להתקרב. במבט מהרחוב אפשר לראות בקומות הקרקע לובי עם הרבה זכוכית ושומר."
יצא לי לחלוף מספר פעמים ברגל ליד מגדלי אקירוב ברחוב פנקס. משהו בהם אמר לי – "איש, אל תתקרב לכאן". אולי זה היה המרחק העצום מהכביש לכניסה למגדל, שבילי הגישה הרחבים לחניונים מסביב, או הלובי העצום בכניסה, ואולי שילוב של שלושתם ביחד.
הפוסט הזה קצת מתארך לו, אבל אני מקווה שעוד לא התעייפתם. אחרי הכל מגדלים הם נושא שאפשר לדון בו באריכות. עוד מאמר ביקורתי בנושא בנייה לגובה נכתב ע"י אדריכל נחום כהן בכתב העת אדריכלות ישראלית. כותב המאמר מפרט את טענותיו באמצעות חישובי צפיפויות ותכסיות והמאמר מומלץ מאוד לקריאה ולעיון מעמיקים. ציטוט אחד ברשותכם מהמאמר של אדריכל נחום כהן:
"התפקיד שממלאה תל אביב בגוש דן, הוא של מרכז בידור ועסקים בקנה מידה הולך וגדל. תל אביב ההיסטורית נהפכת לספק משרדים ובידור לגוש דן. הייחוד של תל אביב יימכר לעסקים ובניה צפופה לגובה, וייעלם לאט לאט – תהליך הנמשך כבר 20 שנה; התינוק נשפך עם מי הגיגית. תיעלם הסיבה לביקוש בסביבה זו, ותל אביב תיהפך למע"ר. האם זאת רצינו – לחסל את המעט שיש לנו כאיכות עירונית?"
חכו רגע. עוד לא סיימנו. אפילו בעיתונות הכתובה התקיים פאנל על מגדלים בין תומכים ומתנגדים. שימו לב לציטוט מהדברים של אדריכלית נעמה מליס ושל אדריכל אבנר אקרמן בתשובה מה צריך לעשות כדי שהמגדלים לא ייפגעו ברחוב:
מליס: "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים. הוא מת כשהתחילו עם הזונניג (חלוקה לאזורים לפי ייעודים שונים, ש"ש) בתכנון ערים. הרחוב מת כשהמסחר נהיה חוצפן, השתלט על הרחוב ואנשים לא רצו לגור לידו. דווקא המגדלים יכולים לעזור: לוקחים אוכלוסייה ושופכים אותה לרחוב, ואז המסחר יכול לעבוד בלי לאיים על הרחוב. הסיבה שלא בונים מסחר בקומת המסד של המגדלים היא ירידת ערך הדירות שנגרמת כתוצאה מכך".
אקרמן: "הבעיה היא שמי שקובע את המדיניות הם הקבלנים".
אם תקראו בעיון את פאנל האדריכלים בנושא המיגדול תראו שאדריכל יעקב יער, אותו מרבה חולדאי לצטט באחרונה, הוא הסמן הקיצוני להעדפת מגדלים בקרב חברי הפאנל המכובדים.
לאחר שקראתם את כל האמור לעיל אני ממליץ לכם גם לקרוא את הפוסטים שהתפרסמו בבלוג של רון חולדאי בנושא המגדלים – ראיון עם פרופ' אדריכל הלל שוקן, ראש בית-הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב וגם חבר הועד המנהל של מרחב ומאמר של אדריכל יעקב יער. מתוך הראיון עם הלל שוקן אהבתי במיוחד את הפסקה הבאה המתייחסת למגדל נוה-צדק:
"אז כן, המגדל הוא בהחלט פצע אסתטי, אלא שבתהליכים של בניית עיר אי אפשר להימנע מפצעים אסתטיים מסוגו. הדרך לתקן את הפצע האסתטי הזה היא באמצעות 2 פעולות:
- צירוף של עוד לפחות 7-8 מגדלים מסוגו לצידו – כי בניינים גבוהים צריכים להיות צמודים זה לזה כמו במתחם בורסת היהלומים ולא כעצמים נפרדים בשטח. בניין לא צריך להיות אגרטל.
- תכנון מגדלים נוספים כך שחזיתותיהם לכיוון דרך יפו תתרום לרחוב הישן הזה באמצעות בניית חזית מסחרית עם חנויות ופעילות עירונית מגוונת."
סיכום:
הפוסט הזה מראה שבדיון על מגדלים בתל-אביב יש מספר דעות בקרב אנשי המקצוע ולא דעה אחת. חילוקי הדעות בתחום ראויים לדיונים אמיתיים במינהל ההנדסה ובועדה המקומית ומחוזית, וכן באמצעות קיום פאנלים ציבוריים וימי עיון בנושא. כמו כן עולה הסכמה בקשר לצורך בחזיתות מסחריות וחיבור טוב לרחוב במגדלי מגורים (כשאלה כבר נבנים). מגדלי המגורים שנבנו בתקופתו של רון חולדאי בתל-אביב לא מתאפיינים בחזיתות מסחריות וחיבור טוב לרחוב, עקב כניעה לדרישות הקבלנים על חשבון טובת הציבור והעיר.
סיכום לינקים וחומר לקריאה נוספת:
– ד"ר יודן רופא על מגדלים
– אדריכל סעדיה מנדל על מגדלים בהארץ
– אדריכל נחום כהן על מגדלים בכתב העת אדריכלות ישראלית
– פאנל אדריכלים על מגדלים בהארץ
– ראיון עם אדריכל הלל שוקן על מגדלים בבלוג של רון חולדאי
– מאמר של אדריכל יעקב יער על מגדלים בבלוג של רון חולדאי
– פוסט של אדריכל ערן טמיר על מגדלים בתל-אביב
– מאמר של אסתר זנדברג על מגדלים בהארץ
עוד בלוג תל אביבי 